"אמנות של ענווה" | עולם התורה נפרד מהגאון הצדיק רבי רחמים אליהו מאזוז זצ"ל

בגיל 79 ובפתאומיות בעיצומו של יום ל"ג בעומר, נסתלק אחד מעמודי התווך הנסתרים של ישיבת "כיסא רחמים". בנו, הגאון הרב מרדכי מאזוז, סופד לדמות שהייתה "הסתרה שבתוך ההסתרה": בקיאות פנומנלית בכל חלקי השולחן ערוך במסווה של פשטות, קשר הלכתי הדוק עם גדולי הדור ובריחה עקבית מכל שמץ של כבוד | "הדור לא יודע מה הוא הפסיד".

עולם התורה והישיבות התעטף באבל כבד עם הסתלקותו של עמוד ההוראה מרן הגאון הגדול רבי רחמים אליהו מאזוז זצ"ל, בנו של מרן רבנו בעל שו"ת איש מצליח זיע"א הי"ד, ומעמודי התווך של ישיבתנו הקדושה "כיסא רחמים". הרב, שנודע בצדקותו ובענוותנותו המופלגת, נפטר בפתאומיות בעיצומו של יום ל"ג בעומר, כשהוא בן 79 בפטירתו.

בנו, הגאון הרב מרדכי מאזוז ראש ישיבת "דרכי העיון", שוחח עם יעקב גרודקה במהדורה המרכזית בערב הפטירה וניסה לשרטט את דמותו של אביו, שרבים מהציבור כלל לא הכירו את גדלותו העצומה: "הדור לא יודע מה הוא הפסיד", פתח הרב מרדכי בכאב. "יש צדיקים שהם בבחינת 'אמא דאתכסיא'. אבי היה בהסתרה שבתוך ההסתרה. גדולי הדור האמיתיים ידעו שמדובר בענק בתורה, בקיא בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך ברמה נדירה".

הרב מרדכי סיפר על הידע ההלכתי הנרחב של אביו: "תמיד כשהיו שואלים אותו שאלה בחושן משפט או ביורה דעה, הוא היה מתחמק ואומר 'אני לא יודע, בוא נחפש'. ואז, כבדרך אגב, היה פותח בדיוק בסימן ובסעיף הנכון ומראה את התשובה. עוד מילדותו בתוניס הוא נודע כבקי עצום בספרי השו"ת של האחרונים. כשהיו נותנים לבחורים בישיבה נושאים לכתוב עליהם, היו מפנים אותם בשקט לאבא, שהיה אז נער צעיר, והוא היה מונה להם בעל פה את כל רשימת הספרים שעסקו בנושא".

על הקשר המיוחד עם הראשון לציון, הגרש"מ עמאר שליט"א, סיפר הבן: "הם היו ידידים קרובים מאוד. כשהרב עמאר התגורר בבני ברק, הם היו נפגשים במוצאי שבתות לשיח הלכתי ממושך. הרב עמאר היה משתף אותו בסוגיות סבוכות שעלו בבית הדין כדי לשמוע את חוות דעתו, כמי שידע להעריך את עומק חוכמתו".

אחד המאפיינים הבולטים ביותר בדמותו של רבנו זצ"ל היה בריחתו מהכבוד. למרות גדלותו, סירב להוציא את כתביו לאור (מלבד ספר שהוציאו בני משפחתו לפני מספר שנים) והתמקד בהדרת ספרי אביו, הגאון רבי מצליח מזוז זצ"ל.

"זו הייתה אמנות של ענווה", הסביר בנו. "הוא היה נכנס לישיבה בשפיפות קומה, מחכה מחוץ לבית המדרש כדי שלא יצטרכו לעמוד בפניו, וכשביקשו ממנו ברכה היה תמיד אומר בביטול 'מי אני? מה אתה רוצה ממני?'. הוא קיים בעצמו את מאמר הגמרא על בן העולם הבא, 'ענו ושפל ברך, שאיף עייל ושאיף נפיק וגריס באורייתא תדירא'".

בסיום דבריו התייחס הרב מרדכי מאזוז לעיתוי הפטירה המיוחד: "הוא נסתלק ביום ל"ג בעומר, יום פטירת הרשב"י. אבי היה לומד הרבה בזוהר הקדוש. אני מאמין שהוא הלך כפרה על הדור. בתוך קולות המלחמה והניסים הגדולים שאנו רואים, זכותו בוודאי תעמוד להגן עלינו".