מרטיט | התשובה שכתב רבנו בכתי"ק בעניין מי שנפטר בל"ג לעומר

בעיצומם של ימי השבעה למרן הגאון הגדול רבי רחמים מאזוז זצ"ל שנפטר ביום ל"ג בעומר, נחשפת תשובה בכתב ידו העוסקת בדיוק במקרה זה: כיצד לנהוג ביום פטירה החל ביום ל"ג לעומר?

יומיים בלבד לאחר הסתלקותו של מרן הגאון הגדול רבי רחמים מאזוז זצ"ל לבית עולמו, שנפטר בעיצומו של יום ל"ג בעומר, נחשף מסמך הלכתי מעורר השתאות בכתב ידו. מדובר בתשובה הלכתית שכתב הרב בעבר, ובה הוא נשאל על המנהג הראוי למי שיום פטירתו חל בל"ג בעומר.

במכתב, שהפך כעת לצוואה הלכתית רלוונטית מתמיד, נשאל הרב האם ניתן לקיים סדרי אזכרה ביום זה, המאופיין בהפסקת מנהגי האבלות. רבי רחמים השיב בפירוט, תוך שהוא מבחין בין מרכיבי האזכרה השונים:

"אם אזכרה פירושו לימוד תורה לע"נ הנפטר, יש לעשות ביום ל"ג לעומר. ואדרבא בגרבא נהגו לעשות האזכרות של כל השבוע ביום השבת. רק להתענות לא יתענה, ואם אפשר יתענה יום למחרתו. ולעלות לציון, מן הדין מותר".

בתשובתו, מסתמך הרב על מסורת יהדות ג'רבא, המדגישה את לימוד התורה כזיכרון המשמעותי ביותר לנפטר, גם בימי שמחה כשבתות וחגים. עם זאת, בהיבט של תענית יום הפטירה, פסק הרב כי אין להתענות ביום זה בשל קדושת היום, ויש לדחות את הצום ליום המחרת.

חשיפת המכתב לאחר פטירת הרב, ובדיוק בנושא שבו הכריע בחייו לגבי יום פטירתו שלו, מעוררת רגש רב בקרב בני משפחתו ובקרב תלמידיו המבקשים לנהוג על פי פסיקתו והוראתו לשעה ולדורות.