בכל ליבי דרשתי קרבתך | מסע הקודש של תלמידי ישיבת דרכי העיון

הלילה עוד ארוך לפניהם, השעה שלש לפנות בוקר, וברחוב בן זומא שני אוטובוסים עוצרים. בחורים עם עיניים יוקדות, כשבין ריסי עניהם ניכר כי 'מבקשים' (מלעיל) הם, עולים לאוטובוסים בזה אחר זה. המיית הלב מתגברת על רעש המנוע, נוסעים הם ליום של קדושה וטהרה. "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו". רטט של קדושה חולף בגבם בעת שנכנסים הם אל מקום אשר לא זזה שכינה ממנו, הכותל המערבי.

קול מנסר את החלל, קול עז ואז נשבר מבקש הוא בתחנונים, ושוב עולה הוא בחוזקה. ראש הישיבה הגאון הרב מרדכי מאזוז שליט"א עומד שם ומוביל את התלמידים, כשהם מחרים אחריו, בשעה זו הטמפרטורה בכותל מתקרבת לספרות הקטנות, אך סביבם אש להבת שלהבת. כולם יחד ממליכים את מי שאמר והיה העולם, "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד". הגרונות ניחרים אך אף אחד לא עוצר, הלב זועק יותר חזק.

מיד לאחר שנגמרו הסליחות, החלה ההתארגנות לתפלת שחרית בנץ החמה. ובין הבחורים עוברת רוח תזזית, יש חלון של כמה דקות עד שמתחילים את התפילה. הם פורשים כל אחד לפינתו, ספר תהילים ביד או תפילה בעל פה. דמעה זולגת בורחת בלי רשות, אומנם בחור בוגר לא בוכה, אבל מול אבא מי מתבייש.

לאחר התפלה מזדרזים כולם, יש לנו ארוחת בוקר מפנקת מייד לאחר מכן יוצאים למרן הראשון לציון הגאון הגדול הרב שלמה משה עמאר שליט"א, הרב כבר ממתין לתלמידים, רק נכנסים. מביע הרב את קורת רוחו מהתלמידים היקרים אשר יראת שמים ניכרת על פניהם. ובדבריו הזכיר הרב את מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל אשר אנחנו הולכים בדרכו, בדרכי העיון. וחייבים אנחנו דווקא עכשיו לאחר פטירתו להמשיך את דרכו עוד יותר, ולהאיר את העולם. לאחר מכן בירך רבנו את צוות הישיבה ורבניה שיזכו לגדל את כל התלמידים בדרכו של מרן זצ"ל. וחתם ברכת כתיבה וחתימה טובה, ושנה טובה ומבורכת.

אחר כך חילק הרב לכל התלמידים ספר שו"ת שמע שלמה מתנה, כשהוא מעודדם לכתוב גם הם את ביכורי כתיבתם, אשר לימים בעזרת ה' יצאו לספרים עבי כרס אשר יאירו עיני חכמים.

האוטובוס ממריא, כי ביום הזה לא נוסעים ממריאים לפסגות רוחניות. ועכשיו אל קברו של מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל. גם כאשר חולפות השנים ואנחנו כבר כמעט שתים עשרה שנה מבלעדי אורו הגדול, זוכרים את יוסף ולא שוכחים. תלמידים אשר בזמן פטירתו של מרן היו בני שנה או יותר מתרפקים על קברו, ומבקשים ממרן שיעתיר בעדם שיזכו לעוד מתיקות בתורה, עוד קרבת ה'. משם ממשיכים לקבריהם של מרן חכם שלום הכהן זצוק"ל, וכן מרן חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל אשר גם על קברם התפללו התלמידים.

בכניסה לבניין ישיבת "יקירי ירושלים" מתאספים התלמידים, כבר יקבל אותם ראש הישיבה וחבר מועצת חכמי התורה הגאון הגדול הרב יהודה כהן שליט"א לשיחה, אט אט נכנסים התלמידים דמותו המאירה של הרב נראתה בדרך, כולם עומדים, מצפים ומחכים. הרב מתחיל את השיחה מדבר על חשיבות הזמן, לכל דבר יש אפשרות לחזור בתשובה ולהחזיר את הגלגל, אך את הדקות שהתבזבזו אין אפשרות להחזיר. מי שבזבז דקה הלכה ממנו ולא תשוב יותר, מזהיר הרב. אבל בטוחני שבישיבה כזו, בוודאי ובוודאי כל עתותיכם מנוצלות, מי שעדיין לא מנצל את כל זמנו יש לכם רבנים טובים, תוכלו להתייעץ איתם, איך וכיצד לנצל את הזמן בצורה המיטבית. וחתם הרב את דבריו בברכת שנה טובה ומבורכת.

תם ולא נשלם, המסע תם כולם כבר בישיבה, אך המסע בלב לא נשלם העטים חורטים על הדפים חידושים, סיכומים ועוד הגיגים, הרמי"ם מדווחים על עומס חיובי כל אחד רוצה להביא מפרי עיטו, לבדיקה והגהה.

וגם בתחום הבקיאות נרשם עומס כבד, כאשר אנחנו מדברים עם הגאון הרב אריאל צברי שליט"א ר"מ בישיבה והבוחן במסכתות מהצד (מסכתות שלמות אשר נלמדות בזמנו האישי והפרטי של כל בחור ובחור) אומר לנו הרב בחיוך מרוצה כי כבר הספיק לבחון במהלך החודש הראשון של השנה עמה מסכתות.

אין ספק מסכם ראש הישיבה בהיכל הישיבה כמה ימים לאחר מכן, המטען הרוחני שהשגנו בנסיעה זו לא יסולא בפז, אשרינו שזכינו.