"וזכור את בוראך בימי בחירותך": הראשון לציון הגר"ש עמאר במכתב נוקב
במכתב חריף ששיגר תחת הכותרת "וזכור את בוראך", מזהיר מרן הראשון לציון הגרש"מ עמאר מפני קמפיינים שנועדו "לדרוס ולהרוס את השבת ולמחוק את הזהות היהודית", ומפציר בציבור "לדאוג שלא יישאר ילד יהודי שלא יודע שמע ישראל" | מיוחד
במכתב מיוחד שפרסם מרן הראשון לציון הגאון הגדול הרב שלמה משה עמאר שליט"א, הנושא את התאריך: "שלישי בשבת עשרים יום במרחשון ה'תשפ"ז", פונה הרב בקריאה נרגשת ונוקבת אל הציבור הרחב על רקע מערכת הבחירות והשיח הציבורי הגועש. המכתב מתנוסס תחת הכותרת החריפה: "וזכור את בוראך בימי בחורותיך – בחירותך".
בפתח דבריו מתאר הרב את ההתרחשות הפוליטית האופיינית לתקופת הבחירות וכותב במדויק: "בימים אלו בהם נשמעים קולות וברקים של המפלגות השונות המתחרות על דעת הקהל, וכל מפלגה מכריזה על מגוון הדעות שהיא קבעה לנתב דרכה בעניני ביטחון מדיניות כלכלה וחינוך ועוד ועוד, וכדרכו של העולם הדמוקרטי."
הראשון לציון כאב עמוק ודאגה מההידרדרות החמורה בסגנון ובתוכן של חלק מן הקמפיינים. הוא מתריע מפני מגמות מסוכנות של שנאת התורה וכותב: "אך דא עקא שיש כאלה שמניחים דרכי התנהלות אמיתיים, ונוטים לסמטאות צדדיות, ובמקום להציע את הקו המנחה אותם, ולהבהיר, איזו דרך הם בחרו לצעוד בה, ביושר ובבטחה, מכריזים הכרזות של שנאה לדת חייו, באומרם אם תבחרו בנו אנו נדרוס ונהרוס את יום השבת, ונתיר נישואין וגירושין כדרך כל העמים, ולא יזכר שם יהדותנו עלינו, ולא יהיה זכר לחיי היהדות בציבור."
אל מול אותן קריאות פוגעניות, מציב הרב את עקרונות היסוד הנצחיים של עם ישראל ומבהיר כי אין מדובר בקידמה או בחופש אמיתי: "ויודעים אנו היטב שאין זה חופש ודרור, אלא התנתקות והתרחקות מהקדוש ברוך הוא, ומדרכי תורתנו הקדושה, שהיא חיינו ועליה אנו נשענים. ומתעלמים מן האמונה הנטועה בלב כל יהודי ויהודיה, שאין אומתנו אומה אלא בתורה, ואין לנו קיום בתוך ים השנאה והאנטישמיות המקיף את עולמנו, אלא בהגנת השם עלינו, וזאת התורה היא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידם."
את מכתבו חותם הראשון לציון בפנייה נרגשת מלב אל לב, בקריאה לאחדות, חיזוק החינוך והרמת קול תפילה: "וע"כ אני קורא לכל בית ישראל השם עליהם יחיו, שכל אחד ירבה תפלה ויפיל תחנה לפני ה', שיצילנו מן השנאה ומן המחלוקת, וישיב לב התועים מדרכי ה', להתקרב לשלחן אבינו שבשמים, ולשמור על הזהות היהודית בציבוריות שלנו, ולחזק את התלמודי תורה של תינוקות של בית רבן, שבהבל פיהם אנו חיים, ולדאוג שלא יהיה ילד יהודי שלא יודע "שמע ישראל", ושלא רואה את "אור השבת" ויקרו, ונזעק בתפלתנו, מעומק ליבנו, עד שתעלה שועתנו, לפני ה' אלוקינו, וישמע נאקתנו, ויחיש לגאלינו, ולהשלים קץ ישועתנו, במהרה בימינו, אמן."
בסיום המכתב חתם הרב במילים: "מייחל ומצפה לישועת ה' ברחמים", בצירוף חתימת ידו, שמו וחותמתו הרשמית.
תגובות