top of page
תמונת הסופר/תמערכת האתר

שקל הקודש | כל הפרטים על המנהג הקדוש של 'דמי החנוכה'

הערב התקיימה חלוקת 'דמי חנוכה' ממרן רבנו ראש הישיבה שליט"א לבאי בית מדרשו, ולהמונים מתושבי בני ברק וסביבתה. אתר 'כתר מלוכה' יצא לחקור את מקורו של המנהג העתיק שרווח בקרב קהילות הקודש וגדולי ישראל, ומסמל את השפעת הברכה בימי חג החנוכה ואת קבלת הברכה מגדול הדור. וגם: התייחסות ראשונית ובלעדית ממרן שליט"א למקור המנהג בנר החמישי דווקא • סיקור



מנהג החלוקה

נתינת דמי חנוכה שורשיה נעוצים במסורת ישראל מלפני שנות דור. הן מהאב לבניו, והן מהרב לתלמידיו. טעמים רבים נאמרו למנהג הקדוש.


בספר "בינת ישראל" (קאזניץ) כתב; שמנהג ישראל לחלק בחנוכה מעות לתלמידי חכמים ותינוקות, והוא משום שישראל עם קדוש מפזרים מעות תמיד, הרבה כסף בכל יו"ט, לחבב המצוה. ובחנוכה, ההוצאה על נרות חנוכה אינה רבה, ולפיכך מוסיפין ומוציאין ממון, ומחלקים לתינוקות מעות חנוכה, כדי לפרסם הנס ולחבב המצוה, כי מצוה העולה בהרבה כסף חביבה יותר.


בספרי גאוני ליטא הביאו כי הטעם הוא שמכיון שהיוונים אסרו ללמוד תורה, אזי כאשר ניצחו אותם ורצו להחזיר את הילדים ללימוד, נתנו להם כסף כדי לחבב עליהם את התורה.


טעם רווח למנהג הוא בכדי שלא לבייש את העניים המחזרים על הפתחים, ולכן נהגו לתת ולחלק לכל המכרים והסובבים.


שפע ברכה וסגולה

גדולי ישראל שבכל הדורות, ובניהם: הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר, הסטייפלער, אדמור"י חב"ד, לעלוב, בעלז, סאדיגורה ועוד, נהגו לחלק דמי חנוכה לצאן מרעיתם כאות וכסגולה לשפע של ברכה על האדם המקבל וב"ב.


לחלוקה ע"י גדולי ישראל – ישנה טעם נוסף וסגולי – והוא השפעת שפע של ברכה ופרנסה על האדם, שימשך עליו מימי חג החנוכה לכל השנה כולה. ע"פ טעם זה אין עניין בשוויו של המטבע שניתן, כי ערכו אינו נמדד ע"פ שוויו בשוק, אלא הרבה הרבה יותר מכך.


המנהג הנפוץ היה שלא להשתמש כלל עם המטבעות שקיבלו מהצדיקים למעות חנוכה, ושמרו אותן מכל משמר, לשמירה וסגולה, וכן לברכה והצלחה לכל עניין. ויש שאף היו יוצקים מהם כלי כסף; כגון גביע לקידוש או קופסת טבק.


וביום החמישי

רבים מגדו"י הנהיגו הקפדה מיוחדת לחלק את דמי החנוכה, בנר חמישי דחנוכה דווקא, וזאת מכמה סיבות.


מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ציין כי הטעם לחלוקה ביום החמישי הינו כי יום זה לעולם לא יחול בשבת קודש, ובכך יכול לשמש כיום קבוע לחלוקה זו.


יש שהסבירו כי הקפדה זו משום שימי החנוכה הינם כנגד קורבנות הנשיאים, והיום חמישי הינו היום של שמעון שמשבטו עמדו מלמדי התינוקות, ולכן נהוג לקיים ביום זה את המנהג המחבב על התינוקות את התורה.


כך או כך, במשך השנים נשתרש בקרב רבים מגדולי ישראל להעתיק את מנהג חלוקת דמי החנוכה, או כלשון האדמורי"ם 'חנוכה געלט', לנר חמישי דחנוכה.


בבית מדרשו

מרן רבנו ראש הישיבה שליט"א, מקפיד מדי שנה על מנהג חלוקת 'דמי חנוכה' לבאי בית מדרשו, ולהמוני עמך בית ישראל שעולים תדיר בנר חמישי דחנוכה לקבלת המטבע המבורך מידיו הקדושות. במהלכו של המעמד המיוחד, עוברים המוני עמך בית ישראל לפני ראש הישיבה ומקבלים מטבע מבורך מידיו הקדושות מלווה בברכתו אישית. גם בשנים בהם נבצר מראש הישיבה לחלק בעצמו את מטבעות דמי החנוכה, היה מברך מרן ראש הישיבה את המטבעות, ומעבירם לאחד מבאי ביתו או בני משפחתו, שהוא היה מחלקם, ומעבירם הלאה להמוני בית ישראל הממתינים להם כמידי שנה.


הבוקר, בהלכה היומית בסיום תפילת שחרית בבית מדרשו, התייחס מרן רבנו ראש הישיבה שליט"א למנהג הוותיק, והסביר למתפללים את העניין הגדול שראו חכמי ישראל לחלק את דמי החנוכה ביום ה' דחנוכה דווקא: "האשכנזים נוהגים לחלק ביום הזה - ערב ראש חודש טבת, 'דמי חנוכה'" פתח מרן ראש הישיבה, ואמר "מה יש ביום הזה, שהוא מיוחד מכל הימים של חג החנוכה? למה דוקא ביום הזה?" שאל מרן.


מרן ראש הישיבה המשיך והסביר: "יש אומרים כי היום הזה - ערב ראש חודש טבת - לא יחול אף פעם בשבת. כל אחד יכול לבדוק בשלחן ערוך סימן תכ"ח ס"ב, ויראה: יום כ"ט של חודש כסלו, מעולם לא יחול בשבת. ולכן זה יום מיוחד לחלק בו כסף. שאר הימים, אולי יחולו בשבת ויהיה לנו פלפולים אם לפני או אחרי. אבל זה - היום הזה, מעולם לא יחול בשבת", אמר מרן.


המטבע המחולק על ידי מרן ראש הישיבה שליט"א נחשב לבעל סגולה מיוחדת, רבים מהתלמידים אשר קיבלו את המטבע, ונשאו אותו עמם, מעידים כי ראו ישועות רבות בזכות קבלת ונשיאת המטבע המבורך בכיסם. ההמונים אשר עולים מידי שנה עם בני ביתם לבית המדרש הגדול, שומרים את המטבע כסגולה לשמירה, הצלחה ופרנסה כפולה.

Comments


bottom of page