"אדם כזה גדול, זה צריך הכנה!" | ראיון עם הצייר והאומן אברהם אשורי

עם השלמת המלאכה: הצצה אל לבו של האומן העומד מאחורי יצירת המופת שתפאר את בנייני ישיבתנו הקדושה "כסא רחמים". שיחה מרתקת עם הצייר רבי אברהם אשורי הי"ו – האיש שמאחורי הדיוקן החדש של מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל. בין מכחול לקנבס, בין רגש לעמל, מספר האומן על הזכות, על ההתרגשות, ועל הרגעים שבהם הרגיש שאינו רק מצייר – אלא גם זוכה להתחבר לדמותו של מרן | מיוחד

איך הכל התחיל? ומה המיוחד בתמונה הזו דווקא שאותה אתם בחרתם לצייר?

ברוך ה' בשעה טובה, נפלה החלטה לעשות את הציור בל"ג לעומר. הגאון הרב לירן ישי שליט"א, מרא דאתרא הרצליה פיתוח וחתנו של ראש הישיבה הגאון הגדול הרב צמח מאזוז שליט"א, התארח אצלנו בצימר, ואז שם באמת נפלה החלטה שלעשות את הציור שיפאר את בנייני הישיבה.

ובמשך זמן מה ישבנו וחיפשנו את התמונה המתאימה, באמת מבין כל מיני - ממש הרבה תמונות, והנה הקב"ה גלגל שזו תהיה התמונה, ככה שהפנים של מרן גם מאירות, וגם נראה שהוא קצת כזה מחייך. וגם יש לו הבעה מאד מאד מיוחדת בתמונה הזו.

מה אפשר לספר, איך בעצם התחושות וההכנה כאשר נגשים בכלל לצייר דמות כזו גדולה כמו של מרן רבנו הגדול זצוקללה"ה. ואיך ההנהגה שלכם באופן כללי בציור אצל הצדיקים וגדולי ישראל?  

כמובן, לגשת לצייר. אני מצייר ב"ה כבר כמעט כל החיים שלי אני מצייר. אבל צדיקים, אני מצייר תמונות של צדיקים זה בערך כבר 25 שנה.

ותמיד אני ניגש לזה בחרדת קודש. וכמו אז, גם עכשיו, אני ניגשתי לעבודה הזו ולצייר את מרן זצ"ל ממש בדחילו ורחימו. אדם כזה גדול, זה צריך הכנה! אז כמובן שאני באישי שלי, כאשר אני מצייר, אז אני נוהג גם כן לטבול. זה אמנם לא ספר תורה שאני כותב, אבל מבחינתי הצדיקים הם כמו ספר תורה. אז שאני ניגש לצייר אותם, אז צריך שהכל שיהיה בכמה שיותר קדושה.

אני גם בדרך כלל מדליק קודם נרות לעילוי נשמתם. וגם עכשיו ממש בלילה האחרון, אני ממש התפללתי שיצא כמו שצריך, והדלקתי נר לעילוי נשמתו של הצדיק.

יש משהו מיוחד שאתה יכול או רוצה לספר על השלבים והדרך בציור?

כן, אפשר לראות בתיעודים המצורפים שיש שלבים בציור שאתה עושה ועדיין זה לא נראה ממש. שלבים שעדיין לא יוצאת לך הדמות. השלב של השכבות וכל העניינים. אבל יש שלב מסוים בציור, בכל מיני נקודות בציור, שאז אני מרגיש - אני לא יודע איך זה אצל אחרים, אבל אני באופן אישי מרגיש - שממש סוג של השראת שכינה שנחה עלי הרוח, ואז הקב"ה ממש, כמובן הוא כל הזמן, אבל אז ממש משתתף איתי בציור, פשוט עושה את הכל. כאילו הוא לוקח לי את היד ומנווט איתי למקומות, ואני ממש מקבל את הדעת הנכונה לדעת מה לעשות.

איפה ומתי התחלתם ללמוד את העניין הזה של הציור? ואיזה צדיקים או אומניות אתה יכול לספר כדוגמאות?

אני מעולם לא למדתי ציור בצורה רשמית. יש לי כישרון מולד. אני מאד תמיד אהבתי לצייר, מאד אוהב אומנות, ניגונים וכדו', אבל אף פעם לא למדתי את זה. זה משהו פשוט שקיבלתי מה' יתברך מתנה ושהוא מנחה אותי בדרך הזו.

במהלך השנים ב"ה, זכיתי לעשות גם כן אצל הרבה צדיקים עבודות. כמו אצל משפחת אבוחצירא או גם הרב קוק מטבריה - את בית המדרש של הרב קוק זה אני עשיתי. או גם ארונות קודש עתיקים, שאני פשוט זכיתי לשחזר. תראו לדוגמא את רבי מנחם מנדל מויטבסק בטבריה שם, איפה שהבית שלו, בית הכנסת של קרלין העתיק.

במהלך הציור של מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל, הרגשתם איזו תחושה או הרגשה מיוחדת?

כאשר אני עובד, אני מרגיש ברוך ה' לא מצד של איזו התגאות ח"ו, אני מרגיש שה' יתברך נמצא איתי ועוזר לי. גם כאשר אני מצייר אני גם משתדל מאד מאד להתחבר לאותם צדיקים שאני מצייר אותם. וכאן במיוחד אני הרגשתי משהו מאד מאד מיוחד עם מרן ראש הישיבה. קודם כל, פשוט הזכות הגדולה והעצומה שמי אני ומה חיי שאני אזכה לעשות את זה. וצריך באמת זכות כדי לצייר כאלה צדיקים.

וברוך ה' אני נמצא פה, גם המקום עצמו גורם - אור הגנוז, זה המקום שהוא לכשעצמו קדוש. ואצלי, איפה שאני מצייר, אני רואה מהחלון את ציונו של רבי שמעון בר יוחאי, אז תמיד אני שואב משם את הכח ואת כל ההשראה לציור. וממש כמו שרואים בציור, אני מרגיש שהייתה סייעתא דשמיא עצומה ושהרב גם כן היה ממש נוכח ביצירה הזו. וב"ה רואים את התוצאה.

לסיום, אפשר אולי ברשותך, עוד כמה פרטים על כל מהלך העבודה שלכם והדרך? או משהו שהוא ממש מיוחד אצלך כאשר אתה מצייר?

כן, אני אוסיף עוד כמה פרטים. את הציור אני עושה אותו מההתחלה עד הסוף זה הכל עבודת יד. יש לי את הבד עצמו של הקנבס, אני בונה את המסגרת לפי המידות שמבקשים ממני, וחותך את זה עם מסור את הכל, מרכיב את הכל, מותח את הבד, משרטט את השרטוט עם עיפרון.

ואז אני מתחיל במלאכת הקודש של הצביעה, שזה לוקח הרבה זמן. כי אני לא יושב רצוף כל יום, אלא יש ימים שאני פשוט מניח לו ואני יושב ומתבונן בציור כדי לראות מה חסר, מה צריך. אבל כאשר אני יושב לצייר וזה נפתח, אני יכול לצייר שעות על גבי שעות ברצף. לפעמים זה לילה שלם שהוא מתחיל מאחרי ערבית, וכמעט עד אור הבוקר. באמצע אני עוצר לתיקון חצות ומה שצריך, ועוד קצת תפילות בין לבין כמובן ככה להוסיף עוד קצת קדושה, אני גם לפעמים שומע מוזיקה קצת, או מנגן כמו שראית יש לי כאן סנטור ליד. אז אני כן עוצר מדי פעם ככה, כדי לקבל ככה עוד השראה של קדושה. וזה בדרך הנגינה שזה גם כן עוזר לי הרבה ליישב את הדעת בעניין הזה. וברוך ה', הקדוש ברוך הוא נותן את כל הסייעתא דשמיא איך להביא את זה למוצר המוגמר הכי טוב שיש.

יהי רצון שזכותו הגדולה והעצומה של מרן זצ"ל תעמוד לכל התומכים והמסייעים בדבר. לכל הישיבה, לכל הבחורים, לכל המשפחה ובכלל כל עם ישראל, שבעזרת השם זכותו תגן בעדנו ובעד כל עם ישראל, אכי"ר אמן ואמן.