פָּדָה בְּשָׁלוֹם נַפְשִׁי | משנתו של מרן זצ"ל: הגר"ל כהן בהתוועדות י"ט כסלו המרכזית

חתנו נאמן ביתו של מרן זצ"ל וראש ישיבת 'מאור יוסף' הגאון הרב ליאור כהן השתתף בהתוועדות י"ט כסלו המרכזית באשדוד, שם פגש את אביו של שורד השבי יוסף חיים אוחנה שהזכיר בפניו את הברכה אצל חמיו מרן ראש הישיבה זצ"ל קודם פטירתו: "הוא יחזור הביתה בריא ושלם!". במשאו כאורח הכבוד עמד הגר"ל על עניין חג הגאולה במשנתו של חמיו מרן רבנו הגדול זצ"ל | צפו

חתנו נאמן ביתו של מרן רבנו הגדול ראש הישיבה זצוק"ל וראש ישיבת 'מאור יוסף' הגאון הרב ליאור כהן שליט"א השתתף בשבוע שעבר (שלישי) בהתוועדות י"ט כסלו המרכזית – 'צמאה לך נפשי' שע"י 'אור מנחם' באשדוד.

ההתוועדות נערכה במלון 'לאונרדו' שבעיר, במעמד רבנים ואישי ציבור. כשאת האירוע הנעימו בקולם מופע להקה של הזמר יונתן רזאל.

במעמד השתתף גם אברהם אוחנה, אביו של שורד השבי יוסף חיים. ששוחח ממושכות עם חתנא דבי נשיאה לברכה והתייעצות. במרכזם של הדברים הזכיר אוחנה בפני הגר"ל את הברכה אצל חמיו ראש הישיבה זצ"ל קודם פטירתו, שהבטיחו על בנו שורד השבי: "הוא יחזור הביתה בריא ושלם!".

כאורח כבוד באירוע, כובד הגאון הרב ליאור לשאת דברים. כשאת דבריו פתח הגר"ל בברכה לרבבות החסידים אשר חוגגים את חג הגאולה בארץ ובעולם, "ערב טוב, י"ט כסלו שמח!".

לאחמ"כ פתח הגר"ל בכבוד אכסניא למוסדות 'אור מנחם', ואמר "כאשר באתי וראיתי את הבית הגדול הזה - 'אור מנחם', שמתי לב לדבר מעניין: קודם כל, ראשי התיבות 'אור מנחם' - א' מ', זו שלשלת הגאולה: אהרן משה (א' מ'), אסתר מרדכי (א' מ'), אליהו משיח (א' מ'). אז לכן המקום הזה, הוא יקרב את הגאולה בקרוב ממש. ולא רק זה, אלא הזוהר הקדוש כותב: "משה רבנו הוא הגואל הראשון, הוא הגואל האחרון". 'אור מנחם' עולה גימט' 'משה' בדיוק. נזכה לראות את הגאולה בקרוב".

בהמשך עמד הגאון הרב ליאור על יום י"ט בכסלו ממשנתו ותורתו של חמיו הגדול, "אני באתי כאן לומר מדברותיו של מור חמי מרן הגאון רבנו מאיר מאזוז זצוק"ל, שהוא כתב בזכרונותיו את המילים האלה: זכורים לי בערגה ובאהבה לילות י"ט כסלו, שבהם הייתי משתתף, הלילות הנעימים והמפעימים הללו, שהיו יושבים יחד ושרים עם רבי ניסן פינסון זצ"ל, את השיר 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' ועוד שירים שמעוררים את הלב לאהבת ה'".

הגאון הרב ליאור עמד על שאלה שנשאל מרן זצ"ל בעבר, "יום י"ט כסלו - חג הגאולה, זה דבר גדול. אבל היו הרבה גדולים שהיו להם נסים והצלה גדולה. מה מיוחד דווקא ביום הזה? הרבה גדולים והרבה צדיקים ניצלו ממוות לחיים, למה עושים עניין גדול סביב היום הזה?".

הגר"ל אמר תשובה בהרחבה וסיים את דבריו כך: "א"כ אז היה אומר מרן: הרבה ישועות נעשו לעם ישראל, הרבה גדולים יצאו. אבל היציאה הזאת של י"ט כסלו, זאת לא הייתה רק הצלה לאדמו"ר הזקן, זאת לא הייתה רק הצלה לחסידות חב"ד, אלא זו הייתה הצלה לכלל ישראל. זו הארת אור האין-סוף שם בתוך החושך, בתוך אותו מקום שפל ונמוך, בתוך אותו תא מעצר. את היסוד הזה הצליח רבנו בעל התניא - האדמו״ר הזקן, דווקא מתוך המקום הזה, לצאת ולהפיץ ולהאיר. זה "אז יאמרו בגויים" - גם האנשים הכי שפלים, יראו ש"הגדיל ה' לעשות עם אלה" – הארה הזאת של האור אין-סוף במקומות הכי נמוכים, שזה כפי שכותב בעל התניא בספרו, זה הרצון הגדול של בורא עולם לבנות לו דירה בתחתונים - במקומות הכי נמוכים דווקא, זה י"ט כסלו. זאת גאולה שהיא לא דומה לשאר הגאולות".

את דבריו סיים הרב בחקירה סביב יסוד הדלקת נרות חנוכה, "האם הדלקת הנרות היא הדלקת אור או הדלקת אש? רואים במזבח כתוב: "והאש על המזבח תוקד בו, לא תכבה" (ויקרא ו', ה'). ואילו בנרות שבת, שם יש עניין של הארה. מה זה 'חנוכה'?".

"אז כתוב בספרים הקדושים" השיב הגר"ל, "שזו בעצם המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. האם הוא פוחת והולך - מדליקים ביום הראשון שמונה נרות והולכים ויורדים? או כגעת בית הלל - כפי שאנחנו עושים. ביום הראשון – נר אחד, ביום השני - שניים, וכן הולך ומוסיף. אז בית שמאי תפסו דרך בעבודת ה' של אש, של לשרוף את המידות הרעות, של לשרוף את הטומאה. נו, אז כשבאים לשרוף, מתחילים באש גדולה ולאט לאט זה מצטמצם ומצטמצם, והולכים וממעיטים את גודל האש ולא נשאר הרבה מה לשרוף. אבל בית הלל - שאנחנו תופסים בדרך הזאת - הם הלכו בדרך של אור, "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". להגדיל את האור עוד ועור, "ואורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום".

חתנא דבי נשיאה סיים בברכה, "נזכה שאורה של החסידות המופלא כל כך, שבכל מקום שהוא מגיע אפילו מעט ממנו דוחה הרבה מן החושך. ילך ויפציע, עד שנזכה לאורה של הגאולה במהרה בימינו, אמן".