הנרות הלל"ו | בלעדי מכת"י מורנו הראב"ד: פסקי דינים לחג החנוכה משיעורו של מרן הגרע"י

חשיפה נדירה ומרגשת: 'כתר מלוכה' מגיש את פסקי הדינים לחג החנוכה משיעוריו הקדושים של מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, כפי שנרשמו בשנת ה'תשל"ד בידי מורנו הראב"ד הגר"ד עידאן שליט"א, והתפרסמו השבוע בבטאון עולם התורה 'הדרך'. בתוך כך מובא סיפור מפעים ממחברת הלימוד ההיסטורית של הגר"ד, שבה מרן ראש הישיבה זצוק"ל השלים בכתב ידו את הקטעים שנחסרו | מרתק

פסקי הלכות חנוכה (כמנין נ"ח), כפי שנמסרו מפ"ק של מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, לפני חמישים ושתים שנה, בשיעורו הגדול מידי מוצ"ש בביהכ"נ "המשהדים" בבני ברק (מוצש"ק וישב ומקץ תשל"ד) והועלו על הכתב בשעתו ע"י מורנו הראב"ד הגר"ד עידאן שליט"א.

"חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה", ולכן אף שהסיכומים נכתבו בתמציות וב'ראשי פרקים', יש בהם ללמד הרבה חכמה ודעת להבין דרכי מרן הקדושות ותהלוכותיו הנשגבות, ויש בזה הרבה יותר משיחת ת"ח שצריכה לימוד. אולם למותר לציין כי אין לסמוך על הדברים הלכה למעשה מבלי לעיין בגוף הדברים בתוך ספרי מרן זיע"א. השתדלנו להוסיף קצת מילות קישור או הסבר, כדי למנוע מכשול, ואם שגינו - עמנו תלין משוגתנו.

נקודה מעניינת ציין לימים מורנו הרב שליט"א על השיעורים הללו, בראיון לאחר פטירת מרן רבנו הגדול זצוק"ל: "אבי מורי זצ"ל ואני היינו הולכים מדי שבוע לשיעורו של רבנו מרן הרב עובדיה זצ"ל שהתקיים בבית הכנסת 'עולי משהד' בבני ברק, ופוגשים בדרשה את מרן ראש הישיבה זצ"ל. אני נהגתי לרשום את השיעור, ופעם מרן הרב עובדיה זצ"ל הרצה את סדר השתלשלות הנשיאים, אך לא הספקתי לרשום מפיו את כולם. מרן ראש הישיבה שישב אתנו באותו ספסל, ראה זאת, לקח את המחברת והשלים את החסר. עד היום אותה מחברת שמורה אצלי".

לטובת גולשי האתר, 'כתר מלוכה' מגיש את פסקי הדינים המלאים כפי שהתפרסמו השבוע לראשונה במדור 'תורת מרן' בפתח המוסף התורני 'תור הזהב', בעריכת ידידנו הרה"ג רבי יהושע כהן שליט"א, באדיבות בטאון עולם התורה 'הדרך'.

***

א. בהדלקת נר חנוכה מברכים שלש ברכות, ואלו הם: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים ושהחיינו, וזה רק ביום הראשון, אבל ביתר הלילות לא מברכים שהחיינו.

ב. אין חובה להיות נוכח בהדלקת הנרות, אם משתמשים בממונו.

ג. הזמן מן המובחר להדלקה, רבע שעה אחרי השקיעה.

ד. אע"פ שעתה אפשר להדליק בחוץ, אך כיון שתיקנו חכמים שלא להדליק בחוץ מפני הסכנה, ממשיכים כך גם עכשיו.

ה. נר חנוכה אסור לשים אותו גבוה יותר מעשרים אמה, לכן אדם לא ישים את חנוכייתו במרפסת אם הוא גר בגובה עשרים אמה, אך אם שם בתוך ביתו, מודדים מקרקע הבית.

ו. אמנם מצוה להדליק בחצי שעה הראשונה, אך בימינו הרגל כלתה מן השוק בשעה מאוחרת, ולכן אפשר להדליק גם בשעה מאוחרת.

ז. נוהגים להדליק נר חנוכה בבית הכנסת בין מנחה לערבית, אחר שקיעת החמה. ולא יוצאים בנרות חנוכה של בית הכנסת, גם לא המברך.

ח. אולם אם המדליק בבית הכנסת הוא רווק, יברך בביתו רק ברכת 'להדליק', אבל אדם שיש לו [אשה ו]בנים שהגיעו לחינוך, יברך בשבילם את כל הברכות.

ט. ביום שישי נכון להתפלל מנחה לפני הדלקת נר חנוכה בביתו, כדוגמת המנורה בבית המקדש, אך לא יתפלל ביחיד עבור זה.

י. אם אין מנין בבית הכנסת, מדליקים בלי ברכות. ובספר רב פעלים מוסיף, שבנר חנוכה אפשר לצרף נשים אך שהרוב יהיו גברים. [ואם ידוע שיהיה מנין אחר כך מותר לברך, ולכן אפשר לברך] ביום שישי, כאשר ידוע שלאחר מכן יבוא מנין לבית הכנסת.

יא. הנכון שיברך את כל הברכות, ורק אחר כך יתחיל להדליק.

יב. יאמר 'שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה', ולא ''ובזמן הזה". 'הזמן הזה' הכוונה - ימי כסלו.

יג. יאמר 'להדליק נר חנוכה', ולא נר 'של', אף שזה לא כהגמ'. ומדוע בשבת אומרים "של שבת"? כי בשבת יש כמה דברים שמיוחדים לשבת, אך בחנוכה יש רק 'הדלקת הנר', אם כן הדלקת הנר הוא חנוכה עצמו, ואיך תאמר "של" חנוכה?! (החיד"א).

יד. אָבֵל מברך שהחיינו על נר חנוכה, וגם על פרי חדש. ולגבי ברכת הלבנה על הירח, אם הגיע זמן ברכת הלבנה, ונשאר לו זמן לצאת מימי האבל יחכה ואחר כך יברך, כי צריך לברך בשמחה, אבל אם יעבור זמנה, יכול לברך בזמן אבלו.

טו. אפילו אם בני ביתו ישנים, יכול לברך על נר חנוכה ויוציא אותם ידי חובה, אך כדאי שיעיר אחד מבני הבית.

טז. אדם שבירך והדליק, יכול לברך לאחרים כדי להוציאם ידי חובה (גם ברכת שהחיינו).

יז. הלן באכסניה, ישלם 'פרוטה' לבעל הבית, וכשמדליק יכווין עליו להוציאו. וזה דווקא אם משלם לו על כל דבר שם, אך אם משלם לו תשלום קבוע, או שהוא אורחו בחינם, לא צריך להשתתף בפרוטה. וכל זה שצריך להשתתף, דווקא אם אין לו משפחה, אך מי שלומד בישיבה וסומך על שלחן הוריו, לא צריך לשלם.

יח. גם האישה יכולה לברך על בעלה, אפילו שאינו נמצא בבית, שאף הם היו באותו הנס.

יט. אך אם הבעל אינו מגיע לביתו, ידליק היכן שנמצא בלי ברכה, ואם אשתו אינה מדליקה בשבילו, ידליק בברכה.

כ. יזהר לשים את הנר למעלה משלשה טפחים.

כא. לא יוצאים ידי חובה בשמן גזול.

כב. לא אומרים 'במה מדליקין' בערב שבת שחל בחנוכה, כיון שמותר בחנוכה להשתמש בכל השמנים.

כג. בעל הלכות גדולות פוסק שתחילה מדליקים נר חנוכה ואח"כ נרות שבת, כיון שכניסת השבת תלויה בהדלקת נרות שבת. וכן פוסק רס"ג. אך הר"ן הריטב"א, המאירי ועוד הרבה ראשונים סוברים שכניסת שבת לא תלויה בהדלקה, וכך פסק מרן להלכה, ובכל זאת מדליק נר חנוכה לפני נרות שבת, כיון שקדושת נרות חנוכה פחותה מנרות שבת, לכן מתחילים בנרות חנוכה, כפי שמתעטפים בטלית לפני תפלין, כי תפלין יותר חשוב. אך אם הדליק נרות שבת קודם יצא ידי חובה.

כד. במוצאי שבת ידליק נר חנוכה ואחר כך יבדיל, כי אם אפשר לאחר את השבת מאחרים, וכל זה בבית הכנסת שההדלקה נעשית ע"י אחד, וכל הקהל נשאר בקדושת השבת, אך בבית להפך כי אדם צריך לצאת לחול, ואחר כך ידליק נר חנוכה.

כה. יכול אדם לקחת נר חנוכה דלוק ולהדליק בו נר חנוכה, אך אם נכבה הנר לא ידליק אותו בנר חנוכה, כיון שכבתה אין זקוק לה, ורק מטעם 'הידור מצוה' מדליקים פעם נוספת את הנר שכבה.

כו. מותר להדליק נר של שבת בנר חנוכה, אבל שיהיה ישר מנר חנוכה לנר של שבת.

כז. אם הנר דולק למעלה מחצי שעה, יכול לכבות אותו ולהשתמש בשמן למחרת.

כח. אסור לקרוא לאור הנרות.

כט. בזמן הדלקת הנר אסור לנשים לסרוג ולתפור לפחות חצי שעה. אך עבודות שמותר לעשות בחול המועד מותרות לעשות.

ל. אסור להשתמש בשמן של חנוכה, ואפילו לצרכי מצוה, אך מה שנותר בבקבוק מותר להשתמש בו לצרכים אחרים.

לא. אם אדם ערב שמן מן החנוכייה בשמן אחר בטעות, אם יש בו שישים מותר. אך יש מחלוקת אם מותר להוסיף לשמן כדי לבטלו.

לב. אמירת ההלל מדרבנן, ואעפ"כ מברכים עליו, ונוהגים בבית האבל, שהאבל יצא לחדר אחר ורק האחרים אומרים, אולם כל זה נכון בהלל של ר"ח כי כתוב: "לא המתים יהללו י-ה" וזה כמו בזיון למת, אך בחנוכה שחובה לומר בברכה, גם האבל חייב לומר.

לג. מותר לענות 'אמן' דברכות בזמן קריאת ההלל, כמו בזמירות של התפילה שמותר לענות באמצע, וכשחוזר נכון שיתחיל מתחילת הענין.

לד. נשים פטורות מלומר הלל, כך משמע מהרמב"ם (פ"ג הלכה ו'), ובדברי התוס' יש מחלוקת אם לומר או לא, לכן הנשים יאמרו בלי ברכה אם ירצו.

לה. שכח ולא אמר על הנסים בברכת המזון, אם אמר "ברוך אתה השם'' ולא סיים "על הארץ ועל המזון", לא יסיים למדני חוקיך, ולא כמו ביעלה ויבוא בתפלה, ויאמר על הנסים ב"הרחמן הוא". ואם שכח על הנסים בתפלה יאמר ב"אלקי נצור".

לו. אם אדם מאריך בתפלה ורואה שאם יאמר על הנסים יפסיד את הקדושה של החזן, כתבו הפוסקים שיאמר על הנסים.

---

תודתנו נתונה למערכת ביטאון עולם התורה 'הדרך' על אדיבותם ורשותם להשתמש בתוכן, לחתימת מנוי דו שנתי לעיתון וקבלת מיני בר מים 'אפיקים' במתנה - חייגו *8427.