top of page

"הייתה זו יד מכוונת מן השמים" | הגילוי המטלטל שנמצא במכתבו של מרן זצוק"ל

באסיפת ההנהלה בישיבתנו הקדושה "כסא רחמים" לקראת ההילולא השנתית, הביט אחד הנוכחים על התיבה החסרה במכתבו של מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל לרוכשי הכרטיסים, והצטמרר. התלמידים טוענים: הייתה כאן יד שמימית | מיוחד ומפעים


ree

בחודשים האחרונים, כאשר הנהלת ישיבתנו הקדושה "כסא רחמים" התכנסה להכנות האחרונות לקראת ההילולא השנתית בגני התערוכה, ידעו כולם דבר אחד ברור: דמותו של מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל תעמוד במרכזו של הערב הקדוש, ובמרכזו של הקמפיין.


אולם איש מהנוכחים לא ציפה לרגע שיטלטל את הלבבות. כאשר פתח אחד מאנשי ההנהלה את הקלסר שבו שמורים מכתבי מרן, אותם מכתבים שהפכו לנכסי צאן ברזל, ושלף משם את מכתב הברכה שכתב מרן לרוכשי הכרטיסים בשנה שעברה, ולפתע נעצרה נשימתו. הסיבה לתדהמה הייתה דווקא מה שלא נכתב. התיבה שחסרונה זעק מן הדף.


ידועה ומפורסמת הייתה הנהגתו בקודש של מרן זצוק"ל, שהקפיד הקפדה יתירה לציין תאריך מדויק על כל מכתב שיצא מתחת ידו.


פעמים רבות הזכיר בשיעוריו כמה הצטער לראות תשובות של גדולים שחסר בהן תאריך, דבר המקשה על הדורות הבאים לדעת מה נכתב באחרונה (במקרה של סתירות בתורתם). וכאשר היה מתקבל לידיו מכתב מאדם שלא ציין בו תאריך — היה מעיר לו על כך.


כאשר חלחלה ההבנה כי במכתב שנכתב לבקשתו של רבי עובדיה מאזוז שליט"א עבור רוכשי הכרטיסים, רבנו הגדול בעצם כן כתב תאריך, אבל כתב רק את תחילתו של תאריך ההילולא השנתי לאביו הגדול הי"ד ונעצר שם מבלי להמשיך ולציין את השנה, ההלם היה מוחלט.


כשהביטו במכתב מחדש, הבינו כולם: המכתב הזה נכתב ללא תאריך. ללא שנה מסוימת. כאומר: "המכתב הזה הוא לא רק לשנה שעברה. הוא לכל שנה. לכל משתתף. לכל יהודי. בכל דור."


אחד מתלמידיו הקרובים של מרן סיפר לכתב כתר מלוכה: "הייתי ליד מרן זצ"ל בזמן כתיבת המכתב. וזה ממש הפריע לי שהרב לא כתב תאריך. הרגשתי שמשהו מוזר כאן, כי אני יודע כמה הרב מקפיד על כך. עלתה בי מחשבה שאולי הרב רוצה שהמכתב ישמש לכמה שנים, אבל זה לא הסתדר לי, כי בעבר, גם כשידע שהמכתב יישאר לשנים – הוא תמיד כתב תאריך. לאחר פטירתו, לצערנו הכל מובן. זה היה מכתב לדורות".


כל יהודי שקורא את המכתב מבין היום: ההשמטה הזו היא היא היא האמירה. דווקא המילה החסרה היא היא קריאתו של מרן.


המכתב שנועד להמשיך ולהאיר את ההילולא כל שנה מחדש, כאילו נכתב אתמול. “פי עשרה ויותר”, חלה על כל מי שרוכש כרטיס, בכל שנה שהיא. זה מפעים, וזה מחייב.


ree

תגובות


bottom of page