מַעֲשֵׂה נִסִּים | שנתיים לפטירתו של הגאון רבי נסים ארביב זצ"ל

שנתיים לפטירתו של הגאון רבי נסים ארביב זצ"ל מגדולי המעיינים, רב המושב בן זכאי ומחשובי הרמי"ם בישיבתנו הקדושה. הערב השתתף מורנו ראש הישיבה שליט"א באזכרה שנערכה לזכרו במושב שם נשא דברים בשבחו | 'כתר מלוכה' עם סיקור תולדות חייו והקשר האיתן עם מרן רבנו הגדול זצוק"ל

היום (כ' חשון) צוינו שנתיים להסתלקותו של הגאון הרב נסים ארביב זצ"ל מגדולי המעיינים, רב המושב בן זכאי ומחשובי הרמי"ם בישיבתנו הקדושה. הגר"נ זצ"ל נזדכך ביסורים רבים וקשים בתקופת חייו האחרונה ונפטר בקדושה, ביום שבת קודש בגיל 64. הערב השתתף מורנו ראש הישיבה הגאון הגדול הרב צמח מאזוז שליט"א באזכרה שנערכה לזכרו במושב ונשא דברים בשבחו.

המנוח נולד בשנת תש"כ, ולמד בבית הספר "הרב יוסף קארו" בעיר באר שבע. בשנת תשל"א כשהיה בגיל 11, לקחו הגאון רבי אליהו ענקרי (דודו של מרן רבנו הגדול ראש הישיבה זצ"ל) להסתופף בצילה של ישיבתנו הקדושה "כסא רחמים", שהשתכנה באותה העת בשכונת פרדס כץ בבני ברק, וכך הפך לאחד מתלמידיה הראשונים של הישיבה עם הקמתה בארץ ישראל.

כבר באותה העת נתגלו כישוריו בלימודים ובעיון, ובהיותו כבן 18 בלבד קיבל "תעודת-מעיין" מרבנו הגדול זצ"ל, תעודה שניתנה ליחידים בודדים במשך כלל שנות קיומה של הישיבה בארץ ישראל. על תקופת בחרותו בישיבת כסא רחמים סיפר מרן כי "היה הבחור הטוב ביותר שהיה לנו בישיבת 'כסא רחמים'".

באותה עת על אף היותו בן 18, מינהו מרן זצ"ל ללמד בישיבתנו "כסא רחמים". תחילה כ'משיב', ולאחר מכן במסירת שיעור בעצמו. בתחילה בישיבה הגדולה, ואחר כך החליט ראש הישיבה שילמד בישיבה הקטנה, כדי להקנות את העיון לתלמידים בעודם רכים. היה אהוב ביותר על תלמידיו הרבים. אשר היו קשורים אליו בצורה יוצאת דופן.

מאוחר יותר התמנה לשמש כרב המושב "בן זכאי" הסמוך ליבנה, שם ריבה והרביץ תורה ללא לאות. בתפקיד זה נשא שנים רבות במקביל לכהונתו כר"מ בישיבה בה שימש כר"מ עד ימיו האחרונים במשך כ-47 שנים.

אנשי המושב שחשים אליו הערכה והערצה, סיפרו כי הפך את המושב ממקום שומם מתורה, למקום הרבצת תורה והחזרה בתשובה גדול "בהגיעו לכהן כרב המושב, בקושי היה מנין בשחרית בבית הכנסת של המושב, אבל הרב היה מדבר, והיה שולח ומעיר אנשים בשעה 6 וחצי בבוקר, והיה מוסר שיעורים וכיוצא בזה. וכך אנשים לאט לאט שבו בתשובה, ושלחו את בניהם לתלמודי תורה וישיבות. וכך הפך המושב אט אט לסמל ומודל של תורה לכל הסביבה", כך מספרים.

בשנים האחרונות חלה במחלה, וסבל מיסורים קשים והשבר גדל יותר עם פטירת רעייתו הרבנית ע"ה. במשך תקופת חוליו, רבו מרן זצ"ל שהעריכו עד למאוד, שב וקרא בכל עת לתלמידי הישיבה ולבני המושב להתחזק ולהתפלל לרפואתו השלימה. אם בדיבור בעת התפילה או בקבלת השבת ב-10 דקות מוקדם יותר.

באחד הפעמים עם שחרורו מבית הרפואה לאחר תקופה ממושכת ששהה בו בעקבות מחלותו, עלה למרן שבירכו בחמימות בברכות יוצאות דופן, והעניק לו לברכה ולרפואה את אחד מהדולרים האישים שקיבל מהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל.

ביום ששי האחרון לחייו, חלה החמרה במצבו ובהיכלי מוסדות הישיבה נקראו להרבות ולהתפלל לרפואתו בדחיפות. בליל שבת קודש למרות חולשתו הרבה, ערך יחד עם בני ביתו ומשפחתו את סעודת השבת עם זמירות שבת. אך למגינת לב, בבוקר יום השבת השיב נשמתו הטהורה לבוראה.

מרן רבנו הגדול זצוק"ל באזכרת השנה לגאון הרב ניסים ארביב (בהשתתפות הגאון החיד"א אברג'ל ועוד רבנים יבדלו לחיים)

זעקות שבר נשמעו בישיבת "כסא רחמים" עם צאת השבת, אז התבשרו עשרות תלמידיו בצער רב על פטירתו. מרן רבנו הגדול זצוק"ל שהעריכו רבות, ספד לו בצער עם שומעו את הבשורה הקשה, ואמר בשיעור השבועי המרכזי "הוא היה מראשוני התלמידים בישיבה. הוא הגיע בשנת תשל"א והיה בישיבה עד היום. העמיד תלמידים ולימד אותם עיון. הוא היה אדם מיוחד, היה מלמד פשט, והיה לו עיון זך ונקי. כל פעם שהיו מסתבכים באיזה תוספות, היו קוראים לו והוא היה מסביר אותו. היה כותב חידושים יפים. היה לו מידות טובות, מיוחד במינו. הוא היה תלמיד חכם גדול. הפסדנו אותו".

הלווייתו התקיימה למחרת בבוקר יום ראשון מבית העלמין ביבנה, בכניסה למושב בן זכאי. שם לוו אותו למנוחות עשרות תלמידיו ומוקירי זכרו, שאהבו אותו בצורה יוצאת דופן, כאהבתו אליהם.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

מורנו ראש הישיבה באזכרה השבוע לגאון הרב ניסים ארביב