שנה לפטירתו | הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, רבה של באר שבע

היום (ג' תמוז תשפ"ה) מציינים בני משפחתו, תלמידיו ועולם התורה הספרדי את יום השנה הראשון לפטירתו של מרא דאתרא וראב"ד באר שבע הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, אשר הסתלק לבית עולמו בג' תמוז תשפ"ד לאחר מחלה קשה, למגינת לב כל שוחרי תורה ויראה.

הרב נולד בג' אב תשי"ז (1957) בעיר מקנס שבמרוקו, לאביו הרה"ח ר' אליהו ולאמו הצדקנית מרת אסתר. בגיל עשר עלה לארץ הקודש יחד עם משפחתו, כשהם מתגוררים בבת ים. בצעירותו, נסע יחד עם אחיו יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי ללמוד במסירות נפש בישיבת "פורת יוסף", שם גיבשו את דרכם בלימוד התורה. לאחר מכן למד בישיבת "עטרת ישראל" בה עלה ונתעלה בלימוד התורה ושקידתה.

הרב דרעי זצ"ל כיהן במשך כ-27 שנים כרבה הראשי של העיר באר שבע, ובמהלך כהונתו פעל רבות להפצת התורה, חיזוק מערך הכשרות, והעמדת תלמידים מורי הוראה בישראל. שימש שנים רבות כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והותיר אחריו למעלה מ-36 ספרים תורניים, שעסקו בנושאי הלכה, דרוש ואגדה.

היום (ראשון), עלו בני משפחתו הי"ו לציונו בבית העלמין סנהדריה בירושלים. וכן הגיעו ילדי ת"ת של חסידות קרלין להתפלל בציונו.

רבות נכתב ונאמר על הקשר ההדוק ששרר בין הגר"י דרעי זצ"ל לבין מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל, אחיו שיבדלחט"א מורנו הגאון הגדול הרב צמח מאזוז שליט"א וישיבתנו הקדושה. במשך שנים רבות היה מקפיד להשתתף בשמחות של בית ראש הישיבה, וכן הגיע בעקביות להילולה השנתית.

בהילולא שנערכה בשנת תשפ"ב, נשא הרב דרעי דברים נלהבים על פועלה של הישיבה בהעמדת תלמידי חכמים ומורי הוראה לישראל, ושיבח את מסירותו העצומה של מרן ראש הישיבה לתלמידיו. הוא אף חלק חוויותיו מהוועדות למתן כושר לדיינות, וסיפר שכאשר היה רואה שהנבחן הוא בוגר ישיבת "כסא רחמים" – כבר היה מבין שמדובר בתלמיד חכם מן המעלה הראשונה.

במוצאי שבת שלאחר פטירתו, ספד לו מרן ראש הישיבה בשיעורו השבועי ואמר: "השבוע נוסף לנו עוד בעוה"ר גאון גדול שהלך לעולמו בטרם עת. רבי יהודה דרעי זצ"ל, בן 66. אבל הוא היה בריא אולם, אף אחד לא חשב שבן אדם כזה ילך" אמר ראש הישיבה בפתח דבריו.

מרן הוסיף ואמר: "הוא עשה המון דברים, בשביל היהדות. רפורמים באים לבאר שבע, ומתכוננים ביום שבת לבוא כדי ללכוד יהודים ברשתם, חושבים בשבת לא יעשו להם בעיות. והוא שמע על המחשבה הרעה שלהם, והוא הקדים רפואה למכה: הוא הכין כמה יהודים, שבשעה שבאים הרשעים האלה להטביל יהודים לנצרות, אז מונעים אותם; "אל תעשו את זה!" - מונעים אותם, והוא הצליח!".

"ועוד כמה דברים, שהוא חיזק בבאר שבע. פעם בבאר שבע היו חמישים איש שהיו מוכרים את החמץ שלהם, כאשר נפטר היו מאות. הוא הסביר להם בטוב טעם. עשה דברים טובים".

בהמשך דבריו עבר ראש הישיבה ודיבר על התמודדותו של הגר"י דרעי בבחירות לרבנות העיר באר שבע, שהתקיימו בזמנו. מרן סיפר כי אז יצא אף הוא והצטרף לחתום על מכתב התמיכה של מרנן ורבנן ברב דרעי לרבנות העיר, כאשר בין החותמים היו: מרן הגר"ע יוסף, זקן המקובלים הגר"י כדורי, ראש הישיבה הגרב"צ אבא שאול ועוד.

רבנו הגדול המשיך: "הוא היה גברא רבה, ועמד בפרץ. כאשר יש מריבות בבאר שבע, רפורמים באים, הוא נלחם בהם. אנשים שהיו רחוקים מהתורה, הוא קירב אותם בדרכי נועם. כאשר יש שם איזה כנס, מזמינים אותו, תוניסאים או מרוקאים, כולם מזמינים אותו. כולם אוהבים אותו. כולם מכירים אותו. אבל בעוונות זה מה שקרה".

עם סיום השיעור ערך מרן אשכבה לגר"י: "אל מלא רחמים, יתמלא ברחמים על רוח נשמת הגאון הצדיק, המנוח שרבים השיב מעוון, רבי יהודה דרעי זצ"ל בן אסתר. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ותהי נפשו צרורה בצרור החיים, אמן".