אַדִּיר וְנָאוֹר | אלול: הגאון רבי אדיר עמרוצי חיזק את בחורי הישיבה הגדולה

לרגל ימי הרחמים והסליחות, נשא ר"י 'ארים נסי' הגר"א עמרוצי שיחת מוסר מחזקת בהיכל הישיבה הגדולה; מדוע לוקחים בר"ה דווקא דבש דבורים? התחזקות בכיבוד ההורים, ניצול את הזמן בימי הבחרות, מדוע קוראים למאכלים שאנו אוכלים בר"ה "סימנים"? כיצד קשורה ההפטרה שאנו קוראים ליום הדין? מרן זצ"ל: "דגים שבים רועדים?! אנחנו צריכים לרעוד!!!", למה כתב הבא"ח כי יש לעשות את השבר קצר? ושני הבקשות שביקש הגר"א עמרוצי מבחורי הישיבה לקבל על עצמם | 'כתר מלוכה' עם הדברים המלאים ⋅ מחזק

לרגל ימי הרחמים והסליחות, היום (שני) הגיע למסירת שיחת חיזוק בהיכל הישיבה הגדולה הגאון רבי אדיר עמרוצי, ראש ישיבת 'ארים נסי' ומתלמידיו הותיקים של מרן רבנו הגדול ראש הישיבה זצוקללה"ה.

בפתח דבריו בישר הרב אדיר לבחור הישיבה על ספר חדש אותו הוציא לאור השבוע – "הנשמה לך", וסיפר כי בהקדמתו כתב מעט שביבי זכרון לזכרו ולכבודו של מרן זצוק"ל.

את דבריו פתח הרב אדיר בהבאת דברי הראשונים שאמרו כי "נהגו לאכול דבש בראש השנה, כדי שתבוא השנה הבאה עלינו לטובה" [כ"כ רב נוטרונאי גאון. ועי' אור זרוע (ריש הלכות ר"ה), במרדכי (ריש יומא) ובספר הרוקח (הלכות ר"ה סי' ר"א – באה"ד)]. והוסיף הרב כי ביארו בספרים [עי' לקט יושר ובספר יעטה מורה (עמ' נ"ז)] כי זהו דבש דבורים, והוא שנהגו לאוכלו ביום ראש השנה. והקשה הרב אדיר לבחורים מדוע אמרו דווקא בדבש דבורים והלא כל דבש שאמרו במקרא הוא דבש תמרים?

אלא, ביאר הגר"א עמרוצי, כי משום שהכנתו של דבש התמרים היא הכנה קלה. אך דבש דבורים העבודה להכינו היא קשה מאד. עד שמוציאים אותו. עד שהכוורן מוצא זמן והוא לוקח את חלות הדבש ולעיתים הוא נעקץ, וכן על זו הדרך. וזה מה שבאו לרמוז לנו הראשונים, שכך גם בר"ה, כדי לזכות לשנה טובה, עלינו להיעקץ בחודש הזה – חודש אלול. עלינו לקום בזמן מידי יום לתפילה. לקבל לעשות תענית דיבור בשעה ראשונה בסדר א', שבזה רואים הבדל עצום באיכות הסדר. כדי לזכות לשנה טובה, חייבים להשקיע בחודש הזה!

הגר"א עמרוצי הביא דברים שבהם ניתן להתחזק, וקרא לבחורי הישיבה להתחזק בכיבוד ההורים. "אתה יורד כעת להפסקה? הדבר הראשון תתקשר לאמא! תעשה חסד. כי בסוף לא יהיה לך למי להתקשר... אני הייתי מתקשר לאמא שלי כל יום 17 פעם (!), יש בחורים שלא עושים עשירית מזה... אתמול באינסטינקט התחלתי לחייג לאימי, ואז נזכרתי "אדיר, היא נפטרה"...

הרב עבר ועורר על עניין ניצול הזמן בזמן הבחרות. הגר"א פתח בדברים שכתב הגאון רבי צבי פסח פראנק במכתב לבנו: "יום אחד של בחרות שווה שנה של אברכות". אנחנו צריכים לנצל את הזמן! אומר הסטייפלער: אם אתה בא לחפש בחור טוב, תחפש בו מש"ה – מידות, שקידה והתמדה. בהקשר לכך הביא הרב את סיפור הגמרא הידוע על רבי פרידא שחזר על השמועה שאמר לתלמידו 400 פעם ואמרי לה 800 פעם. ואמר כי הקשה הסבא מקלם: "וכי זה לא ביטול תורה לחזור 400 או 800 פעם?! מילא 101 פעם, אמרו שיש בזה עניין כמבואר במסכת חגיגה (ט' ע"ב). אבל 800 פעם?!" אלא ביאר הרב כי רבי פרידא התכוון ללמד את כולנו – סבלנות. בסבלנות אין ביטול תורה! רבי פרידא עשה אותו שיעור 800 פעם ללמדנו שצריך להיות סבלני. בלי מידות מגיעים לגירושין! הרב ציין כי אחד הרבנים התבטא פעם כי "מי שאין לו מידות בישיבה, סופו להתגרש!". אדם ישתדל במידות. אדם ירים את הספר אחרי הלימוד, את הלכלוך מהרצפה, בחדר אוכל יקח אוכל במדה, ולא יותר מדאי אלא להתחשב באחר.

הגר"א המשיך ושאל: מדוע קוראים למאכלים שאנו אוכלים בר"ה "סימנים"? וכיצד נכנס בהפטרת ראש השנה עניין רחל אמנו "מנעי קולך מבכי" וגו'? אלא ללמדנו כמו שרחל אמנו מסרה ללאה אחותה את הסימנים, אז רחל אומרת לה' "תזכור לבני, אני נתתי את הסימנים". ולכן אנחנו אוכלים את הסימנים בראש השנה כדי להזכיר את רחל אימנו. בהקשר לכך ציטט הגר"א את דבריו המפורסמים של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל "מעולם לא ראיתי אדם שויתר והפסיד". הרב עמרוצי הוסיף את דבריו של מרן רבנו הגדול זצוקללה"ה שאמר כי אומרים שבאלול "אפילו דגים שבים רועדים!", ואמר מרן: "וכי מנין הדגים יודעים שהערב - למשל – הוא ליל ט"ז באלול? דגים שבים רועדים?! אנחנו צריכים לרעוד!!!".

והגר"א מדינוב אמר כי הארבעים יום של חודש אלול הם כנגד ארבעים סאה שבמקווה. כל סאה שווה מאתים ארבעים לוגין, שאם נכפיל בארבעים, יהיה שווה 960 לוגין זאת כנגד מספר השעות שיש לנו בחודש אלול.

לקראת סיום ציין הרב לדברי בעלי המוסר שאמרו כי בתקיעות - תשר"ת. התקיעה הראשונה – כנגד הלידה, האחרונה – כנגד הפטירה. ובאמצע יש שהולכים בשברים. הרב הוסיף את דברי מרן זצ"ל שאמר מספר פעמים כי הוא "לא מפחד מהמוות. וכי מה יקרה אז?!", הרב ציין עוד כהקשר לכך דברים ברורים ששמע ממרן רבנו הגדול זצ"ל בימי בחרותו בישיבה "מיימי לא אמרתי דבר שקר!". הבא"ח אומר (פר נצבים ש"א) שיש לעשות את השבר קצר, לא ארוך. וזה למה? ללמדנו שאם יש משבר, לעשות אותו בקצרה, לא להאריך. יש משבר, תסיים אותו בזריזות.

לסיום ביקש הגר"א עמרוצי מבחורי הישיבה לקבל עצמם לקראת יום הדין שני עניינים: א) לקרוא קריאת שמע שעל המיטה המלאה – מ"רבנו של עולם" עד "תורה ציווה לנו משה" וגו'. ב) להקפיד על קריאת תפילת רבי נחוניא בן הקנה קודם ואחרי הלימוד. שהם מצוות מדרבנן המובאות במפורש בהלכה בשלחן ערוך ויש רבים מבחורי הישיבות ובני התורה שלא מקפידים בהם. לאלה שאמרו כי יקפידו על קריאת שמע מלאה העניק הגר"א ברכון קריאת שמע מהודר אותו הדפיס וחילק למקבלים כן לזכרו של מרן זצ"ל.

הבחורים יצאו בתחושת התעלות מרוממת מדרשתו של הגר"א ובכוחות מחוזקים להמשך זמן אלול וימי הרחמים והסליחות.