כך יש לנהוג | ע"פ פסקי מרן זצ"ל: הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שינויים לא מעטים נאמרו בהלכה אודות שנה בה חל תשעה באב במוצאי שבת, 'כתר מלוכה' עם ההלכות בשיטתו של מרן רבנו הגדול זצוקללה"ה לשנה זו כפי שנדפסו בספריו ונאמרו בשיעוריו הרבים | הפסקים המלאים

השנה תחול תענית תשעה באב במוצאי השבת וביום ראשון, שינויים לא מעטים נאמרו בהלכה אודות שנה זו, 'כתר מלוכה' עם ההלכות בשיטתו של מרן רבנו הגדול זצוקללה"ה כפי שנדפסו בספריו ונאמרו בשיעוריו הרבים. תודתנו נתונה למערכת עלון 'בית נאמן' על אישורם להשתמש בהלכות לתועלת הכלל, ויהי רצון שלא נזדקק להלכות אלו ונשמע ונתבשר על קול שופרו של משיח וביאת הגאולה השלימה בב"א.

א) במוצאי השבת, יש לגמור סעודה שלישית לפני השקיעה, ואם לא נטל מים אחרונים עד אחרי השקיעה, יכול ליטול אף אז, ואין בזה משום חשש רחיצה בתשעה באב, שאינו מכוון לתענוג והנאה. (שו"ת בית נאמן ח"ג חאו"ח סי' פ"ה אות א'). ועשרים דקות אחרי השקיעה יש לנעול נעלי ולהתחיל בבית הכנסת תפלת ערבית וכו', ואין צורך להמתין לזמן רבנו תם. (עלון בית נאמן מס' 122 אות כ').

ב) מנהגנו לומר תפלת "נחם" רק במנחה של התענית ולא בערבית ושחרית, וכן כתב מרן בב"י (סי' תקנ"ז) שכן הוא מנהג העולם. מלבד העיר ירושלים שהעידו פוסקים אחרונים שמנהגם לומר נחם בג' תפלות, ותו לא מידי. (שו"ת בית נאמן ח"ב חיו"ד סוף סי' ט"ז).

ג) אחר תפלת ערבית ואיכה נהגו לומד את מנין שנות החורבן. ומרגלא בפומייהו דאינשי שיש להוריד מנין חיים משנות הנוצרים, וזהו מנין השנים לחורבן. אולם באמת לפי מנין השנים שאנו מונים, יש להוריד שנה נוספת ממניינם וזוהי שנת החורבן, וסימניך: "והסר ממנו יגון ואנחה". [ובשנה זו מונים 1956 שנים למנין החורבן]. וכבר נתבארו הדברים באר היטב בספר "סלת נקיה" בקונטרס "פרפראות לחכמה" סי' י"ז.

ד) החולים שמוכרחים לאכול בתשעה באב יבדילו כבר במוצאי שבת ולא יבדילו בזמן אכילתם ביום ראשון, וכהכרעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל במשנה אחרונה (בחזון עובדיה ד' תעניות עמ' ש"ג). ואף סעודה רביעית יש להם לאכול, שיעור כזית ותו לא. (עלון מס' 320 אות כ', וע"ע בקובץ ויען שמואל התשפ"ה הנד"מ בקונטרס "אור העולם" סי' ע"ח).

ה) מנהגנו להניח תפלין בתפלת שחרית וכדעת המקובלים וכמנהג ירושלים, ואף במנחה מניחים תפלין כדי להשלים חשבון מאה ברכות. ולכן יש להניח במנחה תפלין דרש"י דוקא. (שו"ת בית נאמן ח"ג חאו"ח סי' פ"ז). ואחד תפלת שחרית תיקן מרן הגאון בעל 'איש מצליח' זצ"ל הי"ד סדר "חק לישראל" מיוחד לתשעה באב, ונדפס בסידור "איש מצליח" לתשעה באב (עמ' 403).

ו) מנהגנו לקרוא את ספר איוב כולו בתשעה באב אחד תפלת שחרית, והוא מנהג עתיק מימי הראשונים (אבודרהם עמ' רנ"ז, כל בו, ועוד). המנגינה שלו מרגשת מאד ונוגעת ללב, והיו ישישים באי ג'רבא שכהו עיניהם והיו בקיאים בכל ספר איוב עם טעמיו ודקדוקיו בעל פה. ולא כמנהג קצת עדות שקוראים מענות איוב בלבד (או פרק א' ב' ומ"ב בלבד, כמו "מה טובו" ועלינו לשבח), שאם אין ויכוח, על מי ולמה הוא עונה? (סידור "איש מצליח" לתשעה באב עמ' 431, ועיין שם בסוף הספר קיצור ספר איוב ממרן רבנו הגדול זצ"ל הכ"מ וזיע"א).