כתב זאת זכרון | "אנשי אמונה אבדו" מאת נתנאל בן גיגי

במסגרת מיזם ההנצחה והזיכרון למרן ראש הישיבה רבנו מאיר נסים מאזוז זצוקללה״ה, אנו מפרסמים סיפורים, זיכרונות, טורים אישיים ושירים שכתבו תלמידים, מקורבים ומוקירי רבנו.

השורות הבאות נשלחו אלינו מאת נתנאל בן גיגי, המתאר במילים כואבות ועמוקות את צער הדור שאיבד את הרועה, את האור שעמד בראש המחנה – ואת התקווה לפגישה מחודשת בביאת משיח במהרה.

איך זה קרה דבר נורא,

ברגע אחד באה השמועה

נצחו אראלים, ארון נשבה

ומרן הנאמ"ן עלה בסערה.

דודי ירד לגנו ללקוט שושנה

ואת רבינו אסף אליו במהרה,

בכ"א ניסן - ו' למ"ט-מונים,

נלקח מאיתנו לגנזי מרומים.

יתומים אנחנו ואין אנו יודעים,

להיכן ואיך מפה מתקדמים

למי נפנה לקבל עזרה,

את מי נשאל בכל עניין והלכה.

אוי נא לנו שכך קרה בדורנו,

איך כבה מאור עינינו ונשארנו לבדנו,

מה נעשה ללא מורינו, מה יהא עלינו,

אנשי אמונה אבדו, רבינו תמליץ טוב בעדנו.

ענוותן היה כהלל

ולימד תורת הא-ל

אותה הפיץ במאור פנים

בישיבתו הקדושה 'כסא רחמים'.

כל יהודי הוא כל כך אהב

וקרבו כבן לאב

את כל אחינו בית ישראל

תמיד היה בשמחה מקבל.

אוי נא לנו, שכך קרה בדורנו,

איך כבה מאור עינינו ונשארנו לבדנו,

מה נעשה ללא מורינו, מה יהא עלינו,

אנשי אמונה אבדו, רבינו תמליץ טוב בעדנו.

שנזכה את פניו שוב לראות נתפלל,

במהרה בימינו בביאת הגואל.