אור המאיר | טור אישי: הגשם שפסק בחייו ובהסתלקותו

המדור השבועי הקבוע 'אור המאיר' והפעם: נכדו ויד ימינו של מרן רבנו הגדול זצוק"ל, הרב אלחנן כהן שליט"א, בטור אישי מיוחד ומרגש. סיפור טרי על הגשם שפסק בחייו וגם לאחר הסתלקותו של מרן, המחזה שנראה בבית העלמין וזכרון מרגש על ההנהגה המיוחדת והדאגה של מרן זצ"ל | מיוחד     

אין עוד סבא רחום כזה שדואג לעם ישראל, וכמובן לבני משפחתו ונכדיו גם לאחר פטירתו. ממש כאילו היה עמנו בחיים!

הערב (חמישי) מאד רציתי לעלות לציונו הקדוש של מרן סבא הקדוש זיע"א ולהעתיר בתפילה. אבל הגשם שירד ללא הפסקה, מנע ממני לצאת ולעשות זאת.

השעות חלפו, ובשעה 23:30 - כשראיתי שהגשם ממשיך לרדת בכל עז - החלטתי שאני לא מוותר, ואני אצא כך למרות הגשם העז שניתך ארצה.

כאשר הגעתי אל בית העלמין, הגשם פסק לגמרי. הרגשתי באותה רגע, שסבא דואג לי, מקבל אותי, ממש כמו בכל פעם שנכד מגיע לסבו.

נוסף על זאת, מחזה יפה שהרשים אותי היה, כאשר בהגיעי לציון ראיתי במקום כמה וכמה רבנים עם מניין אנשים עומדים עם מטריות ומעתירים בתפילה ובתחנונים על ציונו של סבא - מחזה שהוא לא ממש שגרתי בערב גשום וסוער...

זה מזכיר לי מעשה נוסף, מלפני שנה. היה זה אחרי ההילולא הגדולה, שתמיד סבא היה מחכה ולומד בשולחנו עד שכל בני המשפחה - כולל הנכדים הנשואים - ישובו לביתם ורק אז עולה על יצועו לישון. וכך גם היה נוהג להתקשר, לבדוק ולשמוע אם אכן הגענו לבית והוא ממש לא היה ישן, עד שנגיע לביתנו.

בנוסף, העניין עם הגשם מעלה בי עוד זכרון נוסף של נס קבוע שהיה מתרחש מדי יום ביומו ממש כך אצל סבא הגדול זיע"א. בכל פעם שהייתי מלווה את סבא לתפילה בתקופת החורף, כאשר היינו יוצאים מהבית או מבית הכנסת, תמיד הגשם היה נפסק, ופעמים שהיה נחלש מאד. ושוב כאשר היינו מגיעים לבית הכנסת או חזרה לבית, הגשם היה חוזר שוב ביתר עוז. כאילו ממש השמים ממתינים לסבא...

אני בטוח, כי זכותו של מרן הסבא קדישא זיע"א תמשיך לשמור על כלל ישראל, והוא ירבה בתחינה לפני בורא עולם שיחיש לגאולנו בקרוב, אמן כן יהי רצון.