ברוך דיין האמת | הרב נח בוכריץ זצ"ל: איש סודו של מרן ה'איש מצליח'

אבל בקהילה התורנית בנתניה: הלך לעולמו הרב נח בוכריץ זצ"ל, לאחר שהזדכך בייסורים קשים ומרים. המנוח היה נאמנו ואיש סודו הקרוב של מרן רבנו האיש מצליח זיע"א וגיסו אהובו של מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצוק"ל | יהי זכרו ברוך

בצער רב וביגון קודר התקבלה הבשורה המרה על פטירתו של האי גברא יקירא, איש אשכולות וירא אלוקים מרבים, הרב נח בוכריץ זצ"ל, אשר השיב את נשמתו ליוצרה לאחר תקופה של ייסורים קשים אותם קיבל באהבה ובדומיה.

המנוח זצ"ל נולד בכ"ו תשרי בשנת תש"ו בחארה צג'ירה באי ג'רבה לאביו רבי ציון בוכריץ זצ"ל, שהיה מוקיר ורחים רבנן, ולאמו מרת זהירה ע"ה.

עוד כאשר היה בגיל 10, נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת 'אור יוסף' בתוניס שעמדה בראשות הגר"פ באנון. מאוחר יותר, עם ייסוד ישיבת 'כיסא רחמים', עבר ללמוד בה והפך לתלמיד הראשון בישיבה. עם הזמן התקרב למרן מייסד הישיבה זיע"א, עד שהפך ליד ימינו ועוזרו הקרוב.

מספר שנים לאחר מכן נתמנה כשוחט ובודק ומלמד תשב"ר באי ג'רבה. מאוחר יותר נסמך להוראה ובשליחות רבו הגאון רבי מצליח שימש במשך תקופה כרב העיר ספקס (צ'פאקס).

כבר בימיו אלו בטוניס, ניכרה העמקתו בתורה לצד ענוותנותו. באחת הפעמים, בהיותו רב העיר ספקס, הובאה לפתחו שאלה סבוכה ומורכבת. הרב נח זצ"ל התיישב לעיין בדבר, ולאחר יגיעה רבה בספרי הפוסקים, כתב פסק הלכה מנומק ומעמיק. מתוך יראת הוראה והכנעה לרבותיו, שלח את השאלה ואת התשובה שכתב אל רבו, הגאון רבי אמייס הכהן זצ"ל, כדי שיחווה דעתו עליה.

הרב החזיר לו מכתב תשובה, ובו יצא מגדרו בשבח התשובה ובשבח כותבה, כשהוא מעטיר על הרב נח תארים מופלגים המעידים על הערכתו הרבה אליו. לימים, כאשר נודע למרן על המכתב וושאל אותו היכן הוא, ענה לו הרב נח בענוותנותו האופיינית: "לא יודע, לא שמרתי אותו...", כמי שבורח מהכבוד ואינו מחזיק טובה לעצמו כלל.

בהמשך עלה יחד עם משפחתו לארץ, כאן נשא לאישה את מרת אסתר שתחי' וקבעו יחד את מקום מושבם בעיר נתניה, שם שימש כרב קהילות 'אוהל יצחק' ו'יד לגיבורים', בהן היה מרביץ תורה במסירת שיעורים בימות השבוע עד לשנותיו האחרונות.

מיד עם עלותו לארץ, הוצע לו על ידי רבה של נתיבות וחבר מועצת הרבנות הראשית, הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, לכהן כרב אחד המושבים. לבסוף, מכמה טעמים, ויתר על ההצעה.

עם מרן זצוק"ל. קרדיט: ר' הראל זנזורי

לאחר שעלה ארצה, הלך הרב להיבחן על הלכות שחיטה בכדי לקבל תעודה מוכרת בארץ. למראהו של העולה החדש שהיה מגולח למשעי, טעו הבוחנים לחשוב כי מדובר באדם פשוט שאינו בקיא בנבכי ההלכה והמקורות. אך ברגע שהחלו לשאול ולחקור אותו, נדהמו הבוחנים למשמע תשובותיו הבהירות, עד שנבהלו מפניו והבינו כי לפניהם עומד תלמיד חכם עצום הקובע ברכה לעצמו.

לאחר פטירת אחותו - הרבנית אסתר מאזוז ע"ה, אשת חבר לרבנו הגדול זצוק"ל, לפני למעלה מ-25 שנה, היה מהמייסדים של השיעור השבועי המרכזי הידוע במוצאי שבת אשר נוסד לזכרה ולעילוי נשמתה. ומאז החל השיעור, היה מקפיד מדי מוצאי שבת להגיע מנתניה לבני ברק, והיה נוהג ללוות את מרן מביתו בהגיעו לשיעור השבועי.

המנוח זצ"ל היה מתנהג בחסידות וענווה מיוחדת ומשמח אלוהים ואנשים. "הוא היה אדם טוב, היה מכבד ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות והיה מאוד אהוב על גיסו הגדול רבנו זצוק"ל. הוא היה משמח אותו רבות ודאג וחס מאוד על כבודו. בשל הקשר האמיץ והידידות הרבה ששררה ביניהם, היה ראש הישיבה מקפיד מאוד להגיע יחד עם רעייתו הרבנית ע"ה לכל השמחות המשפחתיות שלו, והיה משתדל מאוד שלא לוותר עליהן", מספרים בני משפחה.

ביומנו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל - 'לב נאמן' חלק ראשון (עמ' 273) מספר רבנו בשבח גיסו המנוח, וכותב: "כאשר נוסדה ישיבת 'אור יוסף' בתוניס (בשנת ה'תשי"ח) על ידי הרה"ג פנחס באנון שליט"א, נשלח בגיל עשר ללמוד בתוניס, במרחק 600 ק"מ. וזה בתקופה שלא היו בבתים פרטיים טלפונים, וחוזרים פעם לשישה חודשים לאי ג'רבה, בנסיעה של 15 שעות!".

"יותר מאוחר", מוסיף מרן ומציין ביומנו, "כאשר נפתחה ישיבת 'כיסא רחמים' (בכסלו ה'תשכ"ג), היה הראשון שבא ללמוד ב'כיסא רחמים', והיה יד ימינו ועוזרו של אבא מארי זצ"ל בסיוע בצרכים הגשמיים של הישיבה. למד בישיבה כארבע שנים, ואחר כך נתמנה לשוחט ומלמד תינוקות בג'רבה".

כמו כן, בספריו מרבה רבנו להביא חידושים ועניינים שונים משמו, וכן נידונים ותשובות בהלכה שנכתבו במענה לשאלות שנשאל מהרב המנוח זצ"ל.

בשמחת בר מצוה לנכדו. ארכיון ע.ח

בחג חנוכה אשתקד, בשל חולשה וכאבים שחש, פונה לבית הרפואה שם נתגלה כי הוא סובל ממחלה קשה והחל לקבל טיפולים ממושכים. השבר גדל ביותר וחלה החמרה נוספת במצבו עם הבשורה בהמשך השנה על פטירת גיסו הגדול מרן זצוק"ל, וכן מאוחר יותר עם פטירת בנו ר' עמוס אף הוא לאחר מחלה וייסורים ובקיצור ימים ושנים, במשך השנה האחרונה.

לאחר שנזדכך בייסורים קשים שקיבלם באהבה ובדומייה, השיב הבוקר הרב המנוח זצ"ל את נשמתו ליוצרה. מאז שפונה הרב המנוח לבית הרפואה בחנוכה אשתקד, היה מקפיד מרן לערוך לו במוצאי שבת בשיעור השבועי ברכת 'מי שברך' מיוחדת. גם בהיותו בבית הרפואה, זמן קצר קודם פטירתו, ביקש מרן לשגר לו דברי עידוד ושב וקרא לציבור להשתדל ולהעתיר עבורו בתפילה לרפואה שלמה.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים, נכדים וצאצאים, מנחילי מורשתו בטהרה וממשיכי דרך אבותיהם לתפארת בישראל. בין חתניו ניתן למנות את הרב עובדיה חדוק הי"ו, יד ימינו ונאמנו של מרן רבנו הגדול זצוק"ל.

הלווייתו יצאה היום בשעות אחר הצהריים מביתו לבית העלמין בשיכון ותיקים בנתניה שם נטמן. בני המשפחה יושבים שבעה בביתו - רחוב אפרים 6 בנתניה.