י"א חודש | בשיעור השבועי: נחשף המכתב ההלכתי האחרון שקיבל מרן זצוק"ל
- מערכת האתר
- לפני 12 דקות
- זמן קריאה 5 דקות
במוצאי שבת נשא חתנא דבי נשיאה הגר"ל כהן, ר"י 'מאור יוסף', משא זכרון מרכזי לכבודו של מרן רבנו הגדול זצוק"ל בביהמ"ד 'יחוה דעת'. במסגרת הרב המקדים לשיעור השבועי של הראש"ל הגר"ד יוסף, במלאת י"א חודש לפטירתו של מרן זצ"ל. במשאו עמד הגר"ל על האהבה ומסירות הנפש לתורה שהיו אצל מרן. וגם: מהו המכתב ההלכתי האחרון עליו השיב רבנו הגדול זצ"ל? וכן דבריו המפעימים של הראשון לציון | הדברים המלאים
במלאת אחד עשר חודש לפטירתו של מרן רבנו הגדול זצוק"ל, במוצאי השבת נשא חתנו נאמן ביתו הגאון הרב ליאור כהן שליט"א, ראש ישיבת 'מאור יוסף', משא זכרון מרכזי לכבודו של מרן זצ"ל בבית המדרש 'יחוה דעת'. במסגרת הרב המקדים לשיעור השבועי של מרן הראשון לציון הגאון הגדול הרב דוד יוסף שליט"א.
בפתח דבריו התבטא הגר"ל: "השבוע יחול יום האחד עשר חודש לפטירתו של מו"ח מרן אור העולם זצוק"ל הכ"מ. נאמר כמה דברים לכבודו ולחזק את עצמנו. על תורתו ועל רוחב ידיעותיו, יכלה הזמן לדבר. רק מספיק לראות בשו"ת "סנסן ליאיר" סימן י"ד - תשובה שהרב זצ"ל כתב בתור ילד בגיל 10. אפשר לראות שם; משנה למלך, הר"ן וכו'. פלא פלאים! איזה עומק, זה אי אפשר לתאר! שהתשובה הזאת נכתבה בשנת תשט"ו, הרב היה בגיל 10. מפליא לעשות".
"ועוד קודם לכן" הוסיף חתד"נ, "היה כבר עוד איזה מאמר שהרב כתב בגיל 8. וגם אני שמעתי מפיו שבגיל 9 או 9 וחצי שהוא סיים את מסכת בבא קמא עם תוספות. מסכת בבא קמא עם תוספות בגיל 9 וחצי! הרב התחיל בגיל 7 וחצי ללמוד גמרא עם תוספות, ובגיל 9 וחצי בערך הוא סיים את מסכת בבא קמא עם תוספות. זה לתורתו. וזה, איך אומרים? הספרים הן הם עדיו".
בעיקר דבריו פנה הרב ליאור ועמד על אהבת התורה ומסירות הנפש לתורה שהייתה אצל מרן זצ"ל, "אני רוצה לנגוע בנקודה אחת. אהבת התורה שהיתה לו. ממש מסירות נפש לתורה. שזה דבר שהוא יותר נוגע אלינו. גאונות זו מתנת שמים. אבל מסירות נפש לתורה ואהבת תורה, זה דבר שנוגע לכל אחד מאיתנו. וגם זה התחיל מגיל צעיר".
עוד הוסיף הגר"ל וסיפר: "אני כבר סיפרתי שכאשר עשו למרן הראשון לציון ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים הכתרה בישיבה. אז מרן ראש הישיבה זצוק"ל לא הרגיש טוב, והוא לא יכל להגיע להכתרה לישיבה למרות שהוא מאד רצה. ולא רק שהוא לא יכל להגיע להכתרה, אלא אותו יום הוא לא יצא מהחדר. הוא לא יכל אפילו לצאת לסלון. לפני ההכתרה, מרן הראשון לציון מסר שיעור בכולל בדיני מוקצה; דחי בידיים, גרגרות וצימוקים, בגד רטוב וכן הלאה בנושא הזה. אני שמעתי את השיעור וחזרתי הביתה – רגע לפני שנרד להכתרה".
"אז הרב שואל אותי: "מה, איפה היית?", אמרתי לו: "אני הייתי בשיעור של הרב". "מה, על מה הרב דיבר?", אז אני התחלתי לומר לו. והנה הרב היה כל היום שוכב במטה, לא יכול לקום! ואני מדבר, ולאט לאט הרב מזדקף, יושב... מרן שמע מה שהרב הביא סברת המאירי וכו'. פתאום אמר: "בא! אני אקום לסלון". קם לסלון, אמר: "אני רוצה עכשיו לכתוב מכתב להכתרה"... אני ראיתי תחיית המתים מול העינים! במכתב להכתרה הוא כמעט ולא כתב הרבה על עצם ההכתרה, כתב על דברי התורה. אמר לי: "אני רוצה לכתוב על התורה שהחיתה אותי!". וזה הוא כתב את המכתב שהוגש לרב כמובן. "התורה שהחיתה אותי!".
הגאון הרב ליאור המשיך ופנה על דאגתו של מרן לכלל ישראל ושימת הלב לפרטים בגמילות חסדים, בלי לחוס בכך על הזמן. ומאידך על ניצול כל הזמן ממש ללימוד התורה, והוסיף כי "כאשר יש אהבת תורה כזאת, מקבלים מתנות משמים".
עם כניסתו של מרן הראשון לציון, חשף חתנא דבי נשיאה את המכתב ההלכתי האחרון אותו קיבל והשיב מרן רבנו הגדול זצוק"ל, "המכתב האחרון שהרב קיבל בהלכה, זה היה המכתב של מרן מלכא – מרן הראשון לציון שה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים להפיץ תורתו ברבים, וגדולים וקטנים כאחד שותים בצמא את דבריו. הרב קיבל את זה כאשר היה ב'מעייני הישועה'. הרב היה חלש מאד, אמרתי: טוב, נמצא משהו שיכול לחיות אותו – זה תורה, אז הבאתי לו את המכתב. המכתב נכתב בכ"ו אדר שנה שעברה. כאן הרב כתב על כאשר יצא ליל הסדר במוצאי שבת, האם מותר בבתי מלון להגיד בשבת לגוים שיסדרו בשבת לכבוד ליל הסדר - לצורך יום טוב?".
הגאון הרב ליאור הרחיב במשא ומתן ההלכתי שדן עם מרן ממש כשהיה בסבל נורא במטת חוליו בבית החולים. כשלבסוף אמר: "בסיום אמר לי מרן: תראה כמה הרב שליט"א זהיר. איך למרות שמרן הרב עובדיה זצ"ל ב'חזון עובדיה' כתב להתיר, כאן הרב שליט"א הביא כמה צדדים קודם לאיסור ואחר כך כתב הדין להתיר, לא מקלים! ובאותה העת אמר לי מרן ארבעה צירופים להתיר. ומכל זה אומר שפשוט להתיר, אבל בכל זאת הרב שליט"א נזהר. וזה מכתב שהחיה אותו. מעשיהם של צדיקים הן הם זיכרונם".
בסיום הודה חתנא דבי נשיאה לראשון לציון, ואמר: "כאן המקום להודות למרן הראשון לציון שליט"א שעודד וחיזק את המשפחה, גם לפני וגם אחרי. אורך ימים בימינו עדי זקנה וגם שיבה בבריאות איתנה ונהורא מעליא, אמן".
בדבריו של הגר"ד יוסף לאחמ"כ, התבטא הראש"ל: "אני מודה מאד לכבוד הגאון הרב ליאור כהן שליט"א, חתנא דבי נשיאה של מרן הגאון הגדול פאר הדור והדרו רבנו מאיר מאזוז זצוק"ל".
"הגאון הגדול הרב ליאור כהן יש לו ברוך ה' ישיבות, תלמודי תורה, הוא איש חי רב פעלים, עושה דברים גדולים ועצומים בפני עצמו. אבל בנוסף, הוא זכה שבמשך הרבה שנים מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז זצוק"ל, היה גר בביתו. והוא ורעייתו - שהיא בתו של מרן, טיפלו בו. הוא היה חולה הרבה שנים והוא היה אדם בעל יסורים במשך כל ימי חייו. ייסורי גוף וייסורי נפש. ממש אפשר להגיד על הרב מאזוז: "כל משבריך וגליך עליי עברו". מצעירותו. כל החיים שלו היו חיים של סבל וצער, צער גופני וצער נפשי".
"אבל" הוסיף הראש"ל, "כאשר אדם יושב ולומד תורה, אנחנו רואים פה ממש איך שמתקיים הפסוק: "לולי תורתך שעשועיי אז אבדתי בעוני". אלמלי השקיעות בתורה שמרן הרב מאזוז היה יושב ולומד יומם ולילה, קשה להבין איך אדם שעבר כל כך הרבה צער גם גופני וגם נפשי, איך הוא החזיק מעמד. וישב ולמד תורה יומם ולילה".
הגר"ד המשיך בדברי זכרון: "אני אומר, עברו כבר אחד עשר חודש. אבל אנחנו עדין כואבים מאד מאד את הסתלקותו. איך אני אמרתי בלוויה? שהוא ציווה לא להספיד אותו, אבל הוא לא ציוה שלא נבכה. אי אפשר לצוות דבר כזה. ואנחנו בוכים! ואנחנו עדיין בוכים על הסתלקותו! והוא חסר לנו מאד מאד!".
"אם כל אחד מאיתנו רוצה לדעת איך לומדים בעיון, אפשר להסתכל בכתבים שלו. זו הנחמה שלנו שהוא השאיר אחריו הרבה ברכה. גם השאיר הרבה הרבה תלמידים. ברוך ה' תלמידים גאוני עולם. ישיבת 'כסא רחמים' זכתה להוציא מתוכה גאוני עולם ממש, גאוני עולם! הדיינים הטובים ביותר שיש היום, זה מישיבת 'כסא רחמים' ברוך ה'. אנחנו בשנה האחרונה זכינו למנות כמה בוגרי ישיבת 'כסא רחמים' להיות דיינים בישראל, כי הם באמת כולם מודים שהם המצוינים ביותר. ובכל הארץ יש להם תלמידי חכמים, מורי הוראות, הבוגרים של הישיבה ב"ה מפיצים את תורתו של מרן ראש הישיבה".
"אז מצד אחד יש את התורה שבעל פה - שהוא זכה להעמיד הרבה הרבה תלמידים. ומהצד השני יש לנו את הכתבים שלו. אני משער שישנם עוד הרבה כתבים שלא יצאו לאור. כמה? [הגר"ל: עוד שישים ספרים!] עוד שישים?! אוו! שישים ספרים, זה עצום כל כך! ברוך ה' הוא השאיר הרבה הרבה ברכה בכתבים שלו".
הראשון לציון הוסיף לסיום: "בעזרת ה' תהא נשמתו צרורה בצרור החיים והוא יתפלל בעד כל עם ישראל. הוא היה אוהב ישראל שאין כדוגמת!! והוא היה מאד מאד חד-משמעי באיך צריך להתייחס אל שונאי ישראל. ואנחנו רואים היום שזה מה שהוא רצה – זה מה שעושים היום נגד שונאי ישראל".
"בעז"ה הוא יגן בתפילותיו בשמים על כל העם היושב בארץ ישראל ובכל העולם ועל המשפחה היקרה שלו, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה. אמן כן יהי רצון" חתם הגר"ד יוסף את דבריו.
תיעוד בלעדי שהגיע לידי 'כתר מלוכה', מדקות בודדות קודם תחילת השיעור אז נשמעה אזעקה, ובשל כך נאלצו לרדת הראשון לציון וחתנא דבי נשיאה למקלט בית המדרש, שם המשיכו ודנו בדברי תורה.
תגובות