י"א חודש | חתנא דבי נשיאה בראיון: "חוסר שא"א למדוד. מרגישים מה איבדנו!"
- מערכת האתר
- לפני שעה
- זמן קריאה 4 דקות
חתנו נאמן ביתו של מרן רבנו הגדול זצוק"ל הגאון הרב ליאור כהן שליט"א, ראש ישיבת 'מאור יוסף', בראיון מיוחד לרדיו 'קול ברמה' במלאת אחד עשר חודש לפטירת מרן זצ"ל. על החסרון האישי, החיבור עם כל שכבות העם ומאידך העמידה האיתנה על שמירת היהדות החרדית ללא פשרות והדאגה לכלל ישראל. וגם: צוואתו האחרונה והיחידה של מרן | הראיון המלא
אמש (ראשון) לרגל ציון מלאת אחד עשר חודש לפטירתו של מרן רבנו הגדול זצוק"ל, התקיים ראיון מיוחד עם חתנו נאמן ביתו הגאון הרב ליאור כהן שליט"א, ראש ישיבת 'מאור יוסף'. את הראיון ערכו העיתונאים ישראל כהן ויקי אדמקר בתוכנית 'שמונה אפס אפס' ברדיו 'קול ברמה'.
במהלך הראיון נשאל חתנא דבי נשיאה על החסרון האישי: "חוסר שאי אפשר למדוד אותו. אתה נוגע בתורה, בהנהגה, בחינוך, בדברים בתוך הבית. ממש בכל תחום שאנחנו חווים במשך השנה, אנחנו מרגישים מה איבדנו!". על מדת האמת ללא פשרות: "אמת פירושו של דבר שהיא לא נתונה לאג'נדות. האמת של מרן, חיברה את הכל וידעה בכל מקום להגיד את האמת בקול צלול וברור".
על צוואתו האחרונה והיחידה: "הרב ברוב צניעותו לא ביקש כלום בצוואתו, רק לקרוא פרק משנה יומי לעילוי נשמתו. ואת זה אנחנו ממשיכים יום יום. וכל מי שיכול ולעשות את הבקשה הצנועה הזאת, זה פשוט לעשות לפניו נחת רוח". ועל היחס והדאגה ממש לכלל ישראל: "כאשר מרן היה בביה"ח בסבל גדול, כשהיו באים לברך אותו, היה אומר: "תעזבו אותי, תברכו את החטופים שיחזרו לביתם!". קשה. קשה. קשה. עדיין החלל גדול!".
לטובת העוקבים 'כתר מלוכה' מצרף את הראיון המלא בשמע ולקריאה. לשמו ולזכרו תאוות נפש. שמעו ותחי נפשכם.
הראיון המלא:
היום מציינים אחד עשר חודשים להסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל. ואנחנו רוצים לשוחח הבוקר עם הרב ליאור כהן - חתנו של מרן, שלום וברכה כבוד הרב!
שלום וברכה, בוקר טוב!
קודם כל, כאשר הזכירו לי אתמול שכבר מציינים אחד עשר חודשים, זה כאילו אמרתי: "וואו, הזמן טס מהר וכבר עברה כמעט שנה"... מה החיסרון הכי גדול ביום-יום מאז הסתלקותו של מרן שהרב מרגיש באופן אישי?
המדרש בבראשית רבה (ל"ג, א') אומר: "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה" (תהלים ל"ו, ז'). הצדיקים הם כמו "הררי אל" – הרים גבוהים שאי אפשר למדוד אותם. למה? כי הר זה דבר שאתה מודד מפה, פתאום אתה רואה עוד פסגה משם. ככה גם הצדיקים. זה משהו שאי אפשר למדוד, אי אפשר להכניס במילים את החסרון; אתה נוגע בתורה – אז בשבת הראשונה שהיתה לנו אחרי הפטירה, פתאום שאלה שעולה ואתה אומר: "השאלה הזאת, יש רק אחד שיכול לענות עליה"... אתה נוגע בהנהגה - הנהגה של דעת תורה צרופה. אתה נוגע בדברים בתוך הבית - בחינוך ילדים. או בכללי, מישהו שאתה יכול לבוא ולהתרפק עליו ולקבל עידוד וחיזוק. ממש בכל תחום שאנחנו חווים במשך השנה, אנחנו מרגישים מה איבדנו!
מרגישים ממש חוסר גדול. תגיד הרב ליאור, אני רוצה להתמקד עם הרב באיזו הנהגה מיוחדת שאני ראיתי של מרן – ואני חושב שאני ויקי אדמקר כבר עמדנו עליה פעם – שמצד אחד באמת חיבוק לעם ישראל, לציבור המסורתי, קבלה של כל אחד – החל מפוליטיקאים בכירים ועד עמך בית ישראל ובפרט כבוד לחיילים ולאנשי זרועות הבטחון. ומאידך, עמידה על קוצו של יו"ד על כבודם של בחורי הישיבות ושלא יגעו בהם ושלא יפריעו ללימוד התורה ושהם "חוד החנית" שמגן על עם ישראל. איך זה השתלב בהגותו של מרן זצ"ל?
המדה הבולטת שהיתה מפורסמת מאד אצל מרן זצ"ל – זו מדת האמת. והאמת פירושו של דבר שהיא לא נתונה לאג'נדות, לקווים כללים. אותה אמת אומרת: "תקשיב, החייל הזה הולך מוסר את עצמו, הוא ראוי לכל הכבוד על המעשה שלו". ואותה אמת אומרת, שמה שבאמת שומר ומגן על עם ישראל, זו התורה הקדושה. זה החיים הרוחניים. והרב חזר ודיבר על זה בלי כחל וסרק בכל מקום.
גם בזמנים כאשר היו אנשים מתביישים לדבר, אמר: "אני אגיד את האמת שלי!". זאת האמת! זו אותה אמת, והיא לא מבחינה בין זה מה שצריך עכשיו להגיד כדי לחזק ולאהוב כל יהודי הרחוק ביותר שיהיה, ואותה אמת היא גם תרים ותניף למעלה את מעלתם וגדלותם של לומדי התורה. אותה אמת אוהבת כל יהודי באשר הוא יהודי – באשר הוא בכל מקום.
ולכן גם כולם התחברו אליו; הגיעו אליו לרגל אנשים שהם רחוקים לגמרי ויכלו למצוא שפה משותפת רק איתו. אנשים שהיום אנחנו לא יכולים להזכיר את שמם לגודל פשיטותם, אבל בכל זאת הם מצאו אצלו מכנה משותף. ויחד עם זה גדולי תורה וענקים. זאת אותה אמת שחיברה את הכל וידעה בכל מקום להגיד את האמת בקול צלול וברור.
יפה מאד. צריך לומר שהיום בערב כאן ברדיו 'קול ברמה' יתקיים משדר מיוחד לציון אחד עשר חודשים לפטירתו של מרן. אני רוצה לשאול אותך – הרב ליאור כהן, דווקא כחתנו של מרן, אם היה איזשהוא משהו אחד בלבד שעכשיו ציבור המאזינים בכל רחבי הארץ (גם המאזינים בצפון, שהם שומעים אותנו בתקופה הזאת), היו צריכים לקחת ולעשות לעילוי נשמתו של מרן. מה היה הדבר הזה?
אז כולנו באמת נחשפנו לחלק מצוואתו, שהוא בעצם לא ביקש כלום. ברוב צניעותו הרב ביקש רק דבר אחד: משנה או משניות לעילוי נשמתו. זה מה שהוא ביקש. לא להקים שום דבר, לא לעשות שום דבר, אלא ללמוד משניות. הוא כתב ככה: "או משנה אחת עם פירוש, או פרק משנה כל יום".
ובאמת, מאז פטירתו התחילו כל יום לימוד פרק יומי. ואנחנו הגענו כבר למסכת זבחים, היום זה כבר פרק ח' במסכת זבחים. האמת שיום האחד עשר בדיוק – זה יום שלישי. אז היום – פרק ח', מחר – פרק ט' וביום שלישי – פרק י'. כל מי שיכול לקחת ולעשות את הדבר הזה – את הבקשה הצנועה הזאת של האדם הגדול בענקים, זה פשוט לעשות לפניו נחת רוח.
יקי, שלא תכעס שאני דוחף את עצמי... אבל אני זכיתי שבועיים לפני פטירתו להיכנס אליו, בזמן שהוא היה עם ייסורים (אין לי את ההקלטה עכשיו כל כך) ואז ממש ראיתי את הדאגה שלו לכלל עם ישראל. הוא גם דיבר אז על איראן ועל כל החששות וכו'. ולראות את זה, אני חושב שזה מנהיג ש...
כן. גם כאשר מרן היה בבית החולים, בסבל גדול, כשהיו באים לברך אותו "רפואה שלמה", הוא היה אומר: "תברכו את החטופים שיחזרו לביתם. עזבו אותי, תברכו אותם!". קשה. קשה. קשה. עדיין החלל גדול!
יהי רצון שיעמוד בתפלה על כלל ישראל ועליכם שאתם ממשיכים את מורשתו ודרכו, ושנזכה לראות ישועות גדולות.
אמן, בעזרת ה'. הרב ליאור כהן – חתנו של מרן זצוק"ל, יישר כח! תודה רבה. ושיהיו רק בשורות טובות לעם ישראל בתקופה הזאת.
אמן, תודה רבה!
להתראות.
ישראל כהן בביקורו האחרון אצל רבנו הגדול זצוק"ל, בו העניק לו את הספר "מדי שבת" עם הקדשה חמה
תגובות