מנהג אבותינו // "סעודת יתרו" בהשתתפות מרן רבנו שליט"א והגה"צ הרב ניסים בן שמעון שליט"א

סעודת יתרו היא ארוחה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. בישיבת כסא רחמים הידועה בשמירת מסורת יהדות ספרד, מקיימים מידי שנה גם את מנהג זה של "סעודת יתרו". מדי שנה בשנה מתקיימת בישיבה סעודת מצווה חגיגית שכולה מלאה בדברי תורה מפי גדו"י ורבני הישיבה שליט”א, ומלווה בשירות ותשבחות לה'. מלבד השמחה בקיום המנהג המסורתי, יום זה הינו אחד מארבעת המועדים בשנה בהם נהוגה בישיבה חלוקת תעודות ומלגות לבני הישיבה הנבחנים על מסכתות הש"ס במסגרת מכון "זכרו" שע"י הישיבה

// י. שלמה

// מקור המנהג

לסעודה המסורתית שלוש מקורות:

האחד – זוהי סעודת הודיה על סיומה של מגֵפה שהפילה חללים רבים, בעיקר בקרב בנים זכרים, בתוניס. המגֵפה נפסקה בשבוע של פרשת יתרו, ועל כן נקבעה לשבוע של פרשת יתרו. כיוון שאת הילדים שנפגעו במגֵפה נהגו להאכיל בבשר יונה, שנחשב בעל יכולת לחזק את החולים – עד היום נוהגים בסעודה זו לאכול בשר יונים.

השני – המנהג הייחודי נעוץ בכך שבפרשה זו נקראים עשרת הדיברות. בתוניס נהגו לתת לילדים שלמדו את קריאת התורה ב”כותאב” (= ת"ת / חדר) לקרוא בפעם הראשונה בחייהם את עשרת הדיברות. לציון האירוע החגיגי היו ההורים עורכים סעודת מצווה חגיגית. מאז השתרש המנהג לערוך לכבוד הילדים סעודה בשבוע של פרשת יתרו.

השלישי – בפרשת יתרו מצוינת הסעודה שנערכה לכבודו של יתרו, עליה נאמר: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים". לזכרה של סעודה זו, בה סעדו אהרון וזקני ישראל אצל יתרו, עורכים יהודי תוניסיה “סעודת יתרו” בשבוע שבו קוראים את הפרשה.

// פרטי המנהג

איך עורכים את השולחן בסעודת יתרו?

ייחודה העיקרי של סעודת יתרו היא העובדה שהילדים נחשבים עיקריים בה, ואכן סעודה זו נקראת גם 'חג הבנים'. כדי להדגיש את חשיבותם של הילדים, כל הסעודה מוגשת כסעודת ילדים, בכלים קטנים. הצלחות הן בגודל תחתיות של ספלי קפה ואף קטנות יותר. המזלגות בגודל מזלגות המוגשים עם עוגה. הכוסות הן בגודל כוסיות ליקר. בקבוקי השתייה או היין הם בגדלים של רבע או שליש ליטר. על השולחן מניחים פמוטות קטנים, ובהם נרות צבעוניים קטנים. הכל מיניאטורי וממילא חגיגי וייחודי מאוד.

מה אוכלים בסעודת יתרו, ומדוע?

כאמור, המנה העקרית בסעודה – הינה יונה הנאכלת לזכר היונות שהאכילו את הילדים החולים (וכאן יש לציין שמרן בעל איש מצליח זיע"א הי"ד לא היה נוהג בפרט זה של אכילת היונים משום “בל תשחית”). עוד נהוג בסעודה להגיש פולים קטנים ולרוב ירוקים. בנוסף מחלקים בסוף הסעודה ממתקים , בצבעים שונים ובצורות זעירות לילדים כדי להגביר אצל הילדים את האהבה לתורה.

כמקובל בסעודות מצווה, הסועדים שרים פיוטים, לומדים ואומרים דברי תורה. קטעי הקריאה והפיוט וכן עשרת הדיברות שבפרשת השבוע, מופיעים על גבי "וארקת יתרו" הוא "דף יתרו". זהו דף מודפס, המכיל גם את כל הברכות והפיוטים של אותו ערב: ברכות הנהנין על המאכלים, ברכת המזון, קריאת שמע לילדים ועוד.

// המנהג בדורנו

בימינו הסעודה המסורתית נהוגה בבית רבים מיוצאי תוניסיה וכן בערים בהם נמצא ריכוז קהל גדול מבני הקהילה נחוגה הסעודה ברוב עם בהשתתפות רבנים פייטנים ונכבדי העדה.

בישיבת כסא רחמים הידועה בשמירתה על מסורת אבות נערכת הסעודה מידי שנה בהשתתפות מרן ראש הישיבה רבנו הגר"מ מאזוז שליט"א רבני הישיבה שליט"א ומאות בני הישיבה, אשר מסבים לשולחן ערוך כיאה וכיאות, כאשר השנה הצטרפו אליהם גם בני הישיבה לצעירים "דרכי העיון" בראשות הגאון הרב מרדכי מאזוז שליט"א

השנה באופן מיוחד כיבד את המעמד בישיבה הגאון הצדיק המקובל הרב ניסים בן שמעון שליט"א אשר נשא דברים חמים ושיבח מאד את דרך הלימוד בישיבה. "תדעו לכם! אשריכם שזכיתם להכנס לישיבה כאן, לישיבה הזו. תדעו לכם, יש הרבה ישיבות, גם כן עם הרבה בחורים ככה. אבל הענין של הלימוד, איך שלומדים פה, את זה, אתם לא יודעים את ההבדל הגדול שיש בלימוד" "ופה בישיבה הזאת, זה הלימוד שלומדים. לא לומדים סתם ככה, אלא מדייקים על כל דבר ודבר. אם תנצלו את הדבר הזה, תראו שיהיה לכם דבר גדול מאד מאד".

מלבד הסעודה המסורתית הנערכת בישיבה מידי שנה, גם תלמידי התלמוד תורה "איש מצליח" שע"י מוסדות הישיבה בבני ברק, קבלו כל תלמיד שקית מהודרת ובה מארז ממתקים וחטיפים לכבוד המנהג וכן דף עם הסבר עליו.

- - - - - - -

דרשת הגה"צ הרב ניסים בן שמעון שליט"א במלואה

כבוד מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א! כבוד הרבנים! וכל אחד ואחד כפי כבודו ומעלתו.

ממש תענוג לראות את הדבר, שכל האולם מלא בבחורי הישיבה. מה שרציתי לומר לכם, שתדעו לכם! אשריכם שזכיתם להכנס לישיבה כאן, לישיבה הזו. תדעו לכם, יש הרבה ישיבות, גם כן עם הרבה בחורים ככה. אבל העניין של הלימוד, איך שלומדים פה, את זה, אתם לא יודעים את ההבדל, את ההבדל הגדול שיש בלימוד.

כשאדם לומד, מה למדת? תבין מה למדת, תבין טוב, תלמד להבין טוב. כמו שאמרתי כמה פעמים, לפעמים רואים הרבה בחורים שהיו לומדים ומתמידים, יושבים ארבע וחמש שעות בסדר ולומדים. אחרי כמה זמן, הופ, עזבו את הכל. מה קרה? היה כזה מתמיד, שחשבנו שיהיה ממנו גדול הדור. איך ראינו אותו כמה לילות היה יושב ולומד ועוד ממשיך. אלא הענין הוא כך, הוא למד בלי הבנה, לומד: אה אה... "אומרת הגמרא ומקשה הגמרא וכו'. מה הבנת? מה אתה לומד? הרב נתן שיעור, הבנת את השיעור? עונה: כן. תשאל אותו משהו ממה שהרב אמר, יתחיל כמה מלים ולא ידע כלום מזה.

אם לא לומדים בהבנה, אז אין הנאה. כשאתה לומד ומבין את הענין, את זה אומרת הגמרא, ורש"י אומר כך. מאיפה רש"י דייק כך? למה דייק? את המלה הזאת אמר ככה, והתוספות הקשו עליו. אבל בעצם אולי רש"י צודק. יבין בעצמו את הדברים, ואולי יביא איזה תירוץ על זה. כשזה כך, אה, יש לו הנאה, יש לו חשק בלימוד.

ופה בישיבה הזאת, זה הלימוד שלומדים. לא לומדים סתם ככה, אלא מדייקים על כל דבר ודבר. אם תנצלו את הדבר הזה, תראו שיהיה לכם דבר גדול מאד מאד.

בעזרת ה' שיהיה לכם הצלחה רבה, וראש הישיבה שיאריך ימים בבריאות ושמחה ואושר, והרבנים שלכם יראו נחת מכל התלמידים. ותצליחו בהכל.