ספירת העומר: שאלה שהתעוררה אצל רבני קהילות רבים, קיבלה את התייחסותו של מרן ראש הישיבה הגר”מ מאזוז בשיעור השבועי, וזכתה לתשובה מפתיעה: “אל תגידו להם. מי שיודע, יודע. מי שלא יודע, שלא יידע”
יוסי שטארק | חדשות JDN | כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
ההלכה הפסוקה למעשה בשלחן ערוך (או”ח סי’ תפ”ט ס”ח), כי מי שהפסיד יום אחד בספירת העומר, אינו רשאי להמשיך ולספור את העומר בברכה – העלתה ספק בדור האחרון. רבנים רבים המשמשים כרבני קהילות ברחבי הארץ, בריכוזים שאינם חרדים, הסתפקו כיצד עליהם לנהוג באנשים שאינם מקורבים דיים לתורה ולמצוות, ומגיעים לבית הכנסת להתפלל אחת לשבוע, מליל שבת לליל שבת, וסופרים את ספירת העומר בברכה: האם חובה לגשת אליהם ולהורות להם כי עליהם להימנע מלספור את העומר בברכה, כפי שנפסק בשלחן ערוך, או שיש להעלים מהם עין, ולא לגשת אליהם, ולהניח להם להמשיך ולנהוג כך, מכיוון שעושים כן מחוסר ידיעה, ויש להם על מה לסמוך.
מרן ראש הישיבה, שנדרש לנידון ההלכתי, התייחס לכך בשיעור השבועי. “יש לנו שאלה” פתח ראש הישיבה, ואמר: “יש אנשים שבאים לבית הכנסת מליל שבת לליל שבת, הם לא באים כל יום. האם לומר להם את הדין הזה (שמי שלא ספר יום אחד, אסור לו להמשיך ולספור בברכה), ואז יפסידו לגמרי, ולא יברכו בכלל על העומר?”.
ראש הישיבה השיב: “לא, אל תגיד להם את זה. אם זה בשיעור, תאמר ‘אדם שדילג לילה אחד בימי העומר, על פי דעת מרן – שפסק כמו בה”ג – לא יכול לספור עוד עם ברכה, ויספור בלי ברכה’. אבל אם תאמר את זה לכולם, אז יגידו: ‘ואני כאשר אבדתי אבדתי’, אז לא צריך – אני פטור מהכל'”…
“לכן” אמר ראש הישיבה, “מי שיודע, יודע. מי שלא יודע, שלא יידע. כי יש ראשונים רבים שחולקים על בה”ג, ואומרים: ‘כל לילה, מצוה לבד’. ולכן אע”פ שלא נוכל לפסוק נגד בה”ג, בפרט שמרן הלך אחריו. אבל לגבי אנשים עמי הארץ שהם באים רק מליל שבת לליל שבת, זה אחרת”.
הרב הוסיף וסיפר: “היה יהודי אחד שאמר לי: ‘אני שומר מסורת, אני בא לבית הכנסת כל ליל שבת’. אמרתי לו: ‘וביום שבת אתה בא?’ והוא השיב שלא. שאלתי אותו: ‘ומה עם הפרשה?’, אז הוא ענה: ‘אין צורך, אני אדע אותה בערך…’ (מי שיקרא את פרשת אחרי מות, יחיה מתים…) בסדר, מה נעשה לו?… אבל להגיד לו: ‘אל תבוא?!’ לא, אל תגיד לו ‘אל תבוא'”, סיים ראש הישיבה.
Comments